שיחה לכבוד יום הולדתו ה-80 של טראמפ הפכה לשיחה על המלחמה
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין התקשר לדונלד טראמפ כדי לברך אותו ליום הולדתו ה-80, אך הסיבה החגיגית מהר מאוד נדחקה לשוליים. הנושא המרכזי של השיחה שוב הפך למלחמה נגד אוקראינה, שהקרמלין ממשיך להציג כנושא למיקוח, לחץ ומופע פוליטי.
פרטי השיחה הוצגו על ידי עוזר ראש המדינה הרוסית, יורי אושקוב. לדבריו, טראמפ שוב קרא לפוטין ‘להפסיק את המלחמה בהקדם האפשרי’ והצהיר שזה כביכול יפתח את הדרך ל’איכות חדשה’ ביחסים בין ארה”ב לרוסיה.
הנוסחה נשמעת מוכרת: הקרמלין מציע הזדמנות לצאת מהבידוד, ופוטין בתגובה שוב מראה שאין בכוונתו להפסיק את התוקפנות. עבור ישראל, השיחה הזו חשובה לא רק כחדשות על וושינגטון ומוסקבה. היא מראה עד כמה מסוכנת האשליה שאפשר להגיע להסכם עם דיקטטור באמצעות מחמאות דיפלומטיות בלבד.
טראמפ מבטיח ללחוץ על אירופה וקייב
לדברי אושקוב, טראמפ גם הביע נכונות להשפיע על השותפים האירופיים ועל קייב. כולל במהלך המגעים בפסגת G7, שאמורה להתקיים ב-15–17 ביוני.
כאן מופיע החולשה בגישה האמריקאית. טראמפ מדבר על הפסקת המלחמה, אך בו זמנית משאיר רושם שהלחץ עשוי להיות מופנה לא רק כלפי התוקפן, אלא גם כלפי הקורבן של התוקפנות. עבור אוקראינה זהו אות מסוכן, עבור אירופה – מדאיג, ועבור ישראל – מוכר היטב: כאשר מנסים ‘להרגיע’ טרוריסט או דיקטטור באמצעות ויתורים, המחיר כמעט תמיד עולה.
אושקוב הצהיר בנפרד כי ‘המכות האחרונות על מטרות אזרחיות בשטח רוסיה’ מפריעות להסדר. הקרמלין שוב מנסה להפוך את המציאות: רוסיה במשך שנים משמידה ערים אוקראיניות, פוגעת באנרגיה, בבתי חולים, בשכונות מגורים ובתשתיות אזרחיות, אך דורשת אמפתיה כשהמלחמה חוזרת אליה עצמה.
פוטין מדבר על ‘מצב קריטי’ של אוקראינה, אך המספרים מכים בגרסת הקרמלין
בתגובה לקריאת טראמפ, פוטין הצהיר כי ‘שום ניסיונות של משטר קייב לפגוע בתשתיות אזרחיות ברוסיה לא ישנו את המצב הקריטי עבור אוקראינה בשדה הקרב’. כך העביר אושקוב את הנוסח.
זו דרך טיפוסית של הקרמלין: להאשים את אוקראינה, לכנות את השלטון שלה ‘משטר’, להראות ביטחון ולהסתיר את הבעיות שלה בחזית. אך מאחורי המילים הרמות שוב נראית עצבנות של מוסקבה. אם מצב רוסיה היה באמת כל כך חזק, פוטין לא היה צריך להסביר כל כך בעקשנות לטראמפ מדוע אי אפשר להפסיק את המלחמה.
במציאות, הצבא הרוסי כבר חודשיים ברציפות נסוג מהשטחים שנכבשו בעבר באוקראינה. באפריל, ההפסדים הנקיים של רוסיה היו 116 קמ”ר, ובמאי הם גדלו ל-281.1 קמ”ר. זה היה המדד הגרוע ביותר עבור הכוחות הרוסיים מאז 2023, לפי חישובי המכון האמריקאי לחקר המלחמה.
עבור קוראי נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency כאן חשוב לא רק המדד הצבאי עצמו. חשוב לראות את מנגנון התעמולה של הקרמלין: כאשר הצבא הרוסי מאבד קצב, מוסקבה מגבירה את הרעש הפוליטי, מנסה ללחוץ על המערב ובמקביל מציגה את אוקראינה כצד שלכאורה ‘מאריך את הסכסוך’.
מה עומד מאחורי ההפסדים הרוסיים
אנליסטים מקשרים את ההחמרה במצב הכוחות הרוסיים עם התקפות נגד של הכוחות האוקראיניים, הגברת המכות של רחפנים אוקראיניים, וכן עם בעיות תקשורת ביחידות הרוסיות. בנפרד מוזכרים חסימת מסופי Starlink והגבלות Telegram עבור הצבא הרוסי.
זו הסיבה שהצהרות פוטין על ‘מצב קריטי’ של אוקראינה נראות לא כניתוח בטוח, אלא כניסיון להכין מראש כיסוי פוליטי. הקרמלין צריך להסביר מדוע המלחמה נמשכת, מדוע ההפסדים גדלים ומדוע ה’ניצחון’ המובטח שוב נדחה.
פוטין גם הצהיר לטראמפ שבפסגת G7 המנהיגים האירופיים ונשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי כביכול ‘ינסו להציג הכל בדיוק להיפך’ ויציעו רעיונות שמטרתם להאריך את הסכסוך. אך דווקא רוסיה סירבה להפסיק את המלחמה. דווקא רוסיה החלה את הפלישה המלאה. ודווקא פוטין שוב משתמש ברטוריקה של משא ומתן לא לשלום, אלא להפסקה, לחץ והתארגנות מחדש.
למה זה חשוב לישראל
הקהל הישראלי מבין היטב את מחיר המילים על ‘דה-אסקלציה’, כאשר מאחוריהן לא עומדת הפסקת תוקפנות אמיתית. המזרח התיכון ראה פעמים רבות כיצד מבנים טרוריסטיים והפטרונים שלהם משתמשים במשא ומתן, הפסקות אש ולחץ בינלאומי כדי להרוויח זמן.
במקרה של אוקראינה, המצב דומה מבחינה לוגית, אף שהוא שונה בהיקף ובגיאוגרפיה. פוטין לא מציע שלום – הוא דורש שהעולם יכיר בזכותו להמשיך את המלחמה בתנאים נוחים למוסקבה. טראמפ, מצדו, שוב נראה כפוליטיקאי שרוצה עסקה מהירה ונוסחה יפה, אך עדיין לא מראה קו קשה שיכול לעצור את הקרמלין.
עבור ישראל, זו לא נושא אירופי רחוק. התוקפנות הרוסית קשורה לציר הלחץ הכללי על מדינות דמוקרטיות, עם איראן, עם משטרים אנטי-מערביים ועם ניסיון לשנות את כללי הביטחון בכוח. לכן השיחה בין טראמפ לפוטין היא לא רק אפיזודה דיפלומטית לפני G7, אלא אות על איך תיראה המאבק החדש על השפעה.
נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency ממשיך לעקוב אחרי איך המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה משפיעה על ביטחון ישראל, עמדת ארה”ב, הפוליטיקה האירופית וחיי הקהילות היהודיות הקשורות לאוקראינה.
המסקנה העיקרית
פוטין שוב סירב להפסיק את המלחמה באמת וניסה למכור לטראמפ את התמונה הקרמלינית של החזית. טראמפ שוב דיבר על הצורך להפסיק את הלחימה, אך נכונותו ללחוץ על אירופה וקייב נראית לא חד משמעית.
העובדות בשטח לא תואמות את הברוודה הרוסית. הצבא הרוסי סובל מהפסדים טריטוריאליים, אוקראינה מגבירה את הלחץ, והקרמלין מנסה להחליף את המציאות הצבאית ברעש פוליטי. לכן לפני פסגת G7 חשוב להסתכל לא על הצהרות מוסקבה, אלא על הפעולות: מי התחיל את המלחמה, מי ממשיך את ההפגזות ומי בכל פעם מסרב לשלום הוגן.
…
אורי גלר, טראמפ ו”נשק בתדר נמוך”: איך גרסה מוזרה הגיעה לחדשות בישראל - 23 יוני 2026, 13:07,
- Новости Израиля
יהודים מאוקראינה: אהרון דוד גורדון – שורשים אוקראינים של האידיאולוג הציוני ותולדות “גורדוניה” - 22 יוני 2026, 20:48,
- Новости Израиля
ישראל נכנסה לחמשת המדינות המובילות במספר הביקורים באוקראינה בשנת 2025: מה עומד מאחורי המספר הזה - 22 יוני 2026, 20:48,
- Новости Израиля