בפגישה סגורה של המנהיג המשפיע של גור יעקב אריה אלתר והנציג האמריקאי של סאטמר יואל לנדאו נדונו כספים להגנה משפטית על תלמידי ישיבות, פניות לקונגרס האמריקאי ותלונות להאג. מאחורי חדשות אחת מסתתר סכסוך הרבה יותר ישן: מדוע חלק אחד מהחרדים במשך עשורים מתרחק באופן עקרוני ממדינת ישראל, בעוד החלק השני משתתף בממשלותיה – ומדוע כעת שני המודלים הללו החלו להתקרב.
סאטמר וגור נגד גיוס החרדים: $1 מיליון, ‘אגודת ישראל’, הקונגרס האמריקאי והאג
בישראל הסיפור עם גיוס החרדים קיבל המשך בינלאומי בלתי צפוי.
ב-7 באוגוסט דיווחו כלי התקשורת על פגישה של יואל לנדאו מהתנועה החסידית האמריקאית סאטמר עם הרבי מגור יעקב אריה אלתר – ראש הקהילה החסידית הגדולה ביותר בישראל ואחד המנהיגים המשפיעים ביותר של ‘אגודת ישראל’.
בפגישה נדון מימון המאבק נגד חוק חובת הגיוס. לפי דיווחי התקשורת, הכספים מוצעים לא רק לעורכי דין עבור תלמידי ישיבות שנעצרו בשל אי התייצבות לגיוס, אלא גם לקמפיין בינלאומי: פניות לקונגרס האמריקאי ותלונות נגד ישראל בהאג. יואל לנדאו ושותפיו מוכנים להקצות לפרויקט מיליון דולר.
ערוץ 13, שפרסם לראשונה את הקלטת הפגישה הסגורה, מדווח על תוכניות להקמת מבנה מיוחד עם מימון חיצוני. בפגישה דיברו נציגי הצד החרדי על אפליה, יישום סלקטיבי של החוק, פעולות המשטרה במהלך הפגנות נגד הגיוס ואפילו השוו את המתרחש בישראל לצפון קוריאה.
אבל מיליון דולר הם רק החלק הנראה של הסיפור הזה.
כדי להבין מדוע נציג סאטמר האנטי-ציוני הקיצוני בכלל מצא את עצמו ליד שולחן אחד עם מנהיג גור, שמשפיע במשך עשורים על ממשלות ישראל דרך ‘אגודת ישראל’, צריך לחזור יותר ממאה שנה אחורה.
מי הם סאטמר
סאטמר היא אחת התנועות החסידיות הגדולות בעולם.
השם נובע מהעיר סאטו-מארה, שנמצאת היום ברומניה. סאטמר המודרנית התגבשה סביב הרב יואל טייטלבוים, ואחרי השואה המרכז העיקרי שלה הפך לארצות הברית – בראש ובראשונה ניו יורק.
אנציקלופדיית YIVO מגדירה את סאטמר כתנועה חסידית אולטרה-שמרנית אנטי-ציונית. אצל יואל טייטלבוים ההתנגדות לציונות הפכה לאחד החלקים המרכזיים באידיאולוגיה הדתית שלו.
וכאן חשוב להבין: לא מדובר רק באי-אהדה לממשלה מסוימת של ישראל, לראש הממשלה או להחלטות בג”ץ.
העמדה הקלאסית של סאטמר עמוקה בהרבה.
עבור סאטמר הבעיה מתחילה עם הציונות עצמה
בבסיס הגישה של יואל טייטלבוים עומדת הרעיון הדתי שהעם היהודי לא צריך לשקם את הריבונות הפוליטית שלו עד בוא המשיח.
אחד היסודות לגישה זו היה פרשנות קטע תלמודי על מה שנקרא ‘שלוש השבועות’.
במסורת הסאטמרית נובע מכך: חזרת היהודים לארץ ישראל כפעולה דתית ואישית מותרת וחשובה, אך יצירת מדינה לאומית באמצעים פוליטיים, דיפלומטיים וצבאיים – זה עניין אחר לגמרי.
לכן עבור סאטמר אפשר בו זמנית:
- לאהוב את ארץ ישראל;
- לראות בירושלים עיר קדושה;
- לחיות בירושלים;
- לעזור ליהודים בישראל;
- ובאותו זמן לא להכיר במדינת ישראל הציונית כערך דתי.
בזה טמון ההבדל הבסיסי בין אנטי-ציונות של סאטמר לאופוזיציה פוליטית רגילה.
מדוע הכסף כל כך חשוב לסאטמר
מהאידיאולוגיה הזו נובע עיקרון מעשי: המוסדות הדתיים צריכים להיות תלויים כמה שפחות במדינה הציונית.
הלוגיקה פשוטה.
אם המדינה מממנת בית ספר, ישיבה או כולל, המדינה מקבלת אפשרות לקבוע תנאים.
היא יכולה לדרוש הוראת מקצועות מסוימים.
יכולה לשלוט בקריטריונים למימון.
יכולה לקשור את התקציב לביצוע חקיקה.
ובישראל של היום יכולה לקשור מימון מוסדות דתיים למעמד התלמידים שלא ממלאים חובת גיוס.
סאטמר בונה במשך עשורים מערכת חלופית של צדקה פרטית עצומה.
וכאן בדיוק מופיע יואל לנדאו.
מי הוא יואל לנדאו
לנדאו הוא איש עסקים אמריקאי מהסביבה הסאטמרית ותורם גדול למוסדות אולטרה-אורתודוקסיים.
Calcalist בשנת 2025 כתב שהוא הרוויח הון בעיקר בעסקי בתי אבות בניו יורק, והעריך את הונו בכחצי מיליארד דולר.
הקשרים שלו עם גור לא התחילו אתמול.
בשנת 2025, כאשר מוסדות גור נתקלו באובדן מימון ממשלתי על רקע המשבר סביב הגיוס, יעקב אריה אלתר נסע לארצות הברית לאסוף תרומות.
לנדאו סיפק לטיול מטוס פרטי.
אבל יחד עם התחבורה הוא הציע לגור משהו הרבה יותר רציני.
“הפסיקו להיות תלויים במדינה”
ביוני 2025 פרסם העיתון החרדי B’hadrei Haredim את תוכן המכתב של לנדאו לאלתר.
משמעות ההצעה הייתה כמעט מהפכנית עבור גור: להעביר את מערכת המוסדות שלו למודל הסאטמרי ולהפסיק להיות תלויים בתקציבי ‘הממשלה הציונית’.
כלומר, לנדאו הציע לא רק לסגור חור תקציבי נוסף.
הוא הציע לשנות את היחסים של כל הקהילה החסידית עם מדינת ישראל.
שנה לאחר מכן אנו רואים את הצעד הבא.
כעת מוצעים להשתמש בכסף פרטי לא רק במקום התקציב הממשלתי, אלא גם להתנגד לפעולות המדינה – עורכי דין, הגנה משפטית וקמפיין בינלאומי.
זו הסיבה שהפגישה הנוכחית כל כך חשובה.
ומי הם גור
גור היא מסורת חסידית אחרת ודגם פוליטי שונה לחלוטין.
השושלת נוצרה בעיר הפולנית גורא-קלוואריה. לפני השואה גור הייתה התנועה החסידית הגדולה ביותר במרכז פולין והייתה לה השפעה עצומה על החיים הדתיים של יהדות פולין.
לאחר חורבן הקהילות האירופיות המרכז של התנועה שוחזר בישראל.
היום גור נחשבת לקהילה החסידית הגדולה ביותר או אחת הגדולות ביותר בארץ. המנהיג הנוכחי שלה הוא יעקב אריה אלתר.
אבל ההבדל העיקרי בין גור לסאטמר אינו בגודל הקהילה.
הם נתנו שתי תשובות שונות לחלוטין להיווצרות מדינת ישראל.
סאטמר אמר: להתרחק
העמדה הקלאסית של סאטמר:
- הציונות שגויה דתית;
- לכן אין צורך להשתתף במערכת הפוליטית שהיא יצרה;
- רצוי לא להיות תלויים בה כלכלית;
- החיים הדתיים היהודיים צריכים להתקיים באופן עצמאי מהמדינה.
גור בחרו להשתתף
גם גור היסטורית אינה תנועה ציונית במובן הישראלי המקובל.
אבל האסטרטגיה שלה שונה לחלוטין.
המדינה קיימת.
מיליוני יהודים חיים בתוכה.
לכן, החרדים צריכים להיות מסוגלים להשפיע על החלטותיה, להגן על בתי הספר שלהם, ישיבות, אורח החיים המשפחתי והנורמות הדתיות שלהם דרך המוסדות הפוליטיים.
וכאן מופיעה ‘אגודת ישראל’.
מהי ‘אגודת ישראל’
‘אגודת ישראל’ הופיעה עוד בשנת 1912, עשורים לפני הקמת מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין שהתנועה נוצרה ככלי פוליטי לשימור אורח החיים האולטרה-אורתודוקסי מול המודרניזציה והציונות.
אחד המשתתפים החשובים ביותר בהקמת התנועה היה דווקא גור. YIVO כותב שהרבי מגור אברהם מרדכי אלתר היה דמות בולטת ביצירת Agudas Yisroel, ונציגי התנועה, הקרובים למנהיגי גור, עבדו מאוחר יותר תחילה בפרלמנט הפולני ולאחר מכן בכנסת הישראלית.
לאחר הקמת ישראל ‘אגודת ישראל’ הלכה לפשרה היסטורית.
היא לא הפכה למפלגה ציונית, אך נכנסה למערכת הפוליטית של ישראל.
נציגי התנועה השתתפו עוד במוסדות המדינה המתגבשת, ונציג המפלגה עבד כשר בממשלות הראשונות של ישראל עד 1952.
היום הסכמה הפוליטית נראית בערך כך:
גור וחצרות חסידיות אחרות מהוות את הבסיס של ‘אגודת ישראל’.
‘אגודת ישראל’ מייצגת את החלק החסידי של העולם החרדי האשכנזי.
החרדים הליטאים מיוצגים על ידי ‘דגל התורה’.
ביחד הם יוצרים את הגוש הפוליטי ‘יהדות התורה’.
דווקא דרך המערכת הזו החרדים מקבלים חברי כנסת, מקומות בוועדות, השפעה על הסכמים קואליציוניים ותקציבים ממשלתיים.
נוצר פרדוקס מוזר
מנקודת מבטו של ישראלי חילוני המבנה באמת יכול להיראות קשה להסבר.
נציגים פוליטיים של החרדים:
- משתתפים בבחירות;
- יושבים בכנסת;
- נכנסים לקואליציות;
- מקבלים תקציבים ממשלתיים;
- משיגים מימון למוסדות שלהם;
- משפיעים על ממשלות.
אבל במקביל חלק מההנהגה הדתית שלהם רואה בהחלטות המוסדות הממשלתיים כמשניות ביחס להחלטות הרבנים.
למה?
כי בתפיסת העולם החרדית המסורתית המדינה אינה המקור העליון לסמכות.
מקור כזה הוא התורה וההלכה.
וכאשר החוק הממשלתי והחלטת ההנהגה הרבנית מתחילים לסתור זה את זה ישירות, הסכסוך הופך לבלתי נמנע.
הגיוס – זהו בדיוק סכסוך כזה
עבור רוב הישראלים השאלה היום נשמעת מאוד פשוטה.
ישראל חיה שנים רבות בתנאי מלחמה ועומס חירום על הצבא.
המילואים מבלים בעשרות ובמאות ימים בשירות.
משפחות נשארות ללא הורים.
עסקים מאבדים עובדים.
חיילים נהרגים ונפצעים.
צה”ל זקוק לאנשים באופן אובייקטיבי.
ב-20 במאי 2026, ראש מחלקת תכנון וניהול כוח אדם בצה”ל, תת-אלוף שי טייב, הצהיר בוועדת הכנסת לענייני חוץ וביטחון כי לצבא חסרים כ-12 אלף חיילים, כולל כ-6–7.5 אלף לוחמים.
על רקע זה, שמירה על פטורים רחבים לצעירים חרדים הופכת לפחות מקובלת על חלק ניכר מהחברה.
אבל ההנהגה החרדית רואה את הבעיה אחרת.
למה הצבא נתפס כאיום
לא מדובר רק על חוסר רצון ללבוש מדים או לבצע פקודות.
עבור הקהילה החרדית הסגורה, צה”ל הוא אחד המנגנונים החזקים ביותר לשילוב אדם בחברה הישראלית הכללית.
גבר צעיר יוצא מהישיבה.
הוא נכנס למערכת חברתית שונה לחלוטין.
הוא מתקשר עם ישראלים חילוניים.
הוא נתקל בטכנולוגיות ובאינטרנט.
הוא רואה מודלים משפחתיים אחרים.
הוא עובד ליד אנשים שחיים בצורה שונה לחלוטין.
לאחר השירות, קל לו יותר לצאת לשוק העבודה ולקבל השכלה מקצועית.
עבור המדינה זה יכול להיות יתרון.
עבור הקהילה הדתית הסגורה מאוד – זה סיכון.
לכן, שאלת הגיוס הופכת למאבק לא רק על מעמד של תלמידי ישיבות בודדים.
זה מאבק על כמה אוטונומית יכולה להישאר החברה החרדית בתוך ישראל.
נאנווסטי – חדשות ישראל הסבירו בפירוט את מבנה הישיבות החרדיות ואת תוכן הלימודים בהן במאמר נפרד מ-15 ביולי 2026. שם חשוב לראות פרט אחד: עבור העולם הדתי, לימוד תלמוד והלכה במשך שנים רבות נתפס לא כדרך להימנע מ”חיים נורמליים”, אלא כחובה מרכזית וכמודל החיים של תלמיד הישיבה.
זה לא מבטל את הוויכוח על שוויון החובות כלפי המדינה. אבל בלי הבנת המוטיבציה הזו, אי אפשר להבין מדוע הקונפליקט הפך לכל כך קשה.
ביולי המדינה כבר ניסתה לעצור את המעצרים
ב-14 ביולי 2026, הכנסת אישרה סופית תקנה זמנית על השעיית מעצרי תלמידי ישיבות העומדים בקריטריונים שנקבעו.
58 חברי כנסת הצביעו בעד, 54 נגד.
החוק חל על תלמידים שבאמת מבלים בישיבה את מספר השעות שנקבע בשבוע, והיה אמור להיות בתוקף עד 30 בנובמבר 2026.
באותה תקופה, הכנסת קיבלה את חוק היסוד על ערך לימוד התורה: 63 חברי כנסת תמכו, 52 התנגדו.
כלומר, הוויכוח כבר יצא הרבה מעבר לכמה תלמידים שנעצרו.
ישראל למעשה מנסה להגדיר משפטית איך לשלב בו זמנית:
- ערך לימוד התורה;
- חובת הגנה על המדינה;
- שוויון האזרחים;
- צרכי צה”ל;
- אוטונומיה של החברה החרדית.
ובדיוק ברגע זה נכנס לשיחה ההון האמריקאי של סאטמר.
מה מציע לנדאו
לפי מידע מהתקשורת הישראלית, ערוץ 13 ו-Ynet, ההצעה מורכבת מכמה רמות.
ראשית – לממן עורכי דין לכל תלמיד ישיבה שייתקל במעצר או בתוצאות משפטיות אחרות.
שנית – להקים קרן מיוחדת.
שלישית – לתעד מקרים שהצד החרדי רואה בהם אפליה או שימוש מופרז בכוח.
רביעית – לפנות למבנים פוליטיים בארה”ב, כולל הקונגרס.
ולבסוף – להעביר חלק מהמאבק למישור המשפטי הבינלאומי, כולל פניות להאג.
בפרסומים לא מצוין איזה גוף משפטי בינלאומי בהאג אמור להיות הכתובת לקמפיין כזה ואיזו פרוצדורה משפטית תיושם.
אבל להבנת המשמעות הפוליטית של הפגישה זה אפילו לא העיקר.
העיקר הוא המעבר מהמאבק הקואליציוני הפנימי ללחץ חיצוני.
למה הפגישה הזו יוצאת דופן אפילו עבור חרדים
כי סאטמר וגור היו היסטורית כמעט בקצוות מנוגדים של הפוליטיקה החרדית.
סאטמר אמרו במשך עשורים:
אל תקשרו את החיים הדתיים עם המדינה הציונית.
גור ענו בפרקטיקה שלהם:
אנחנו יכולים לא להיות ציונים, אבל נשתתף במדינה ונשתמש במערכת הפוליטית שלה.
ופתאום המודל הפיננסי של סאטמר מתבקש ברגע שבו היחסים של גור עם המדינה נכנסים למשבר.
בהתחלה לנדאו הציע:
לא צריך את כספי המדינה – נאסוף את שלנו.
עכשיו השלב הבא:
אם המדינה מפעילה חוק נגד התלמידים שלכם – נממן עורכי דין ונוציא את המאבק לחו”ל.
זה כבר לא תרומה רגילה.
זה יצירת מקור חלופי ליציבות פוליטית.
הכסף משנה את האיזון
למדינה יש אפשרות להשפיע על מוסדות דתיים בעיקר כי היא מחלקת תקציבים.
כך פועלת כל מדינה מודרנית.
רוצה מימון ממשלתי – בצע את הדרישות שנקבעו.
אבל מה יקרה אם תורמים זרים גדולים יוכלו להחליף את הכסף הזה לחלוטין?
אז הלחץ דרך התקציב נחלש בחדות.
בדיוק בגלל זה המודל של סאטמר פוטנציאלית חשוב הרבה יותר ממיליון הדולרים הספציפיים.
היום מדובר על מיליון דולר לקמפיין משפטי.
אבל מאחורי סאטמר בארה”ב עומדת רשת עצמאית ענקית של בתי ספר, מוסדות דת, עסקים וצדקה.
אם מודל כזה יתפשט על קהילות חסידיות ישראליות גדולות, מדינת ישראל תצטרך להתמודד עם מבנים חברתיים שחיים בתוך המדינה, משתתפים בפוליטיקה שלה, אבל כלכלית תלויים בה פחות ופחות.
למה זה חשוב במיוחד עכשיו
נאנווסטי – חדשות ישראל כבר כתבו בקיץ 2026 שהבעיה של הגיוס הפכה לאחד הקונפליקטים המרכזיים סביב עתיד החברה הישראלית.
ב-14 ביולי ניתחנו בפירוט את העימות סביב ה”חסינות” הזמנית לחרדים שלא מתגייסים ואת עמדת צה”ל.
ועוד קודם לכן בפרויקט “להבין את ישראל” ניתחנו את השאלה הרחבה יותר: ישראל מורכבת לא רק מ”דתיים” ו”חילוניים”. חרדים, ציונים דתיים, מסורתיים ואזרחים חילוניים עונים בדרכים שונות על שאלות יסודיות על טבע המדינה, הצבא, החוק הדתי והאחריות האזרחית.
והפגישה הנוכחית מראה את הקונפליקט הזה כמעט בצורה טהורה.
האם הם באמת “מתייחסים רע לישראל”?
לסאטמר יש תשובה אחת לשאלה כזו, ולגור תשובה אחרת.
סאטמר באמת אנטי-ציוני מבחינה אידיאולוגית.
עבור הלימוד הדתי הקלאסי שלו, הבעיה טמונה בעצם הציונות הפוליטית והקמת המדינה העצמאית לפני הגאולה המשיחית.
גור – לא סאטמר.
גור אינו תנועה ציונית, אבל במשך עשורים משתתף במערכת הפוליטית הישראלית.
לכן, מדויק יותר לדבר לא על שנאת גור לישראל, אלא על היררכיית ערכים שונה לחלוטין.
עבור רוב האזרחים, המדינה קובעת את החוק, והאזרח חייב לקיים אותו.
עבור ההנהגה הדתית החרדית, מעל החוק הממשלתי נמצאת החובה הדתית.
כל עוד שתי המערכות הללו מסוגלות להגיע להסכמות, קיים פשרה פוליטית.
כשלא מצליחים להגיע להסכמה – מתחיל מה שישראל צופה היום.
מהו הסיכון העיקרי למדינה
השאלה הרצינית ביותר היא לא אם תלונות כלשהן בהאג יובילו לתוצאה מעשית.
הרבה יותר חשוב תהליך אחר.
אם גור ומבנים חרדיים גדולים אחרים מקבלים אפשרות:
- לא להיות תלויים בתקציבים ממשלתיים;
- לממן את המוסדות שלהם מארה”ב;
- לשלם על ההגנה המשפטית שלהם;
- ליצור קשרים פוליטיים חיצוניים;
- ולהעביר את המחלוקות הפנימיות הישראליות לרמה בינלאומית,
אז משתנה המבנה של היחסים בין החרדים למדינה.
בעבר זה היה במידה רבה מסחר בתוך ישראל:
- קולות בכנסת;
- תמיכה קואליציונית;
- תקציבים;
- חריגים;
- תפקידים מיניסטריאליים ופרלמנטריים.
עכשיו מופיע עוד רמה — מערכת השפעה פרטית רב-לאומית, שישראל שולטת בה הרבה פחות.
למה זה משתלם לסאטמר
כי עבור סאטמר זה אישור למודל ההיסטורי שלהם.
עשרות שנים מנהיגיהם אמרו לחרדים אחרים:
אל תעשו את קיום עולם התורה תלוי בכסף של המדינה הציונית.
גור בחרה בדרך אחרת והפכה לאחת הכוחות הפוליטיים המשפיעים ביותר בתוך ישראל.
אבל משבר הגיוס הראה את הנקודה החלשה של המודל הזה.
המדינה יכולה לומר:
אתם מקבלים כסף מאיתנו — אז אתם חייבים למלא את התנאים שלנו.
ולנדאו למעשה מציע להסיר את התלות הזו.
לא לשכנע את גור מחר להפוך לסאטמר.
לא להכריח אותו לצאת מיד מהכנסת.
אלא לתת לו את האפשרות לומר למדינה:
הכסף שלכם כבר לא נחוץ לנו כמו פעם.
פוליטית זה יכול להיות הרבה יותר חשוב ממילים רמות על האג.
השאלה המרכזית רק מתחילה
הסיפור של לנדאו ואלטר — זה לא רק פרק מוזר על מיליונר מניו יורק שהחליט לשלם לעורכי דין לתלמידי ישיבות ישראליים.
לפנינו התנגשות של שני מודלים של חיים יהודיים.
הראשון אומר: מדינת ישראל — המוסד המרכזי המשותף של העם היהודי, ואזרחיה צריכים לשאת יחד בחובות, כולל הגנת המדינה.
השני עונה: התורה והקהילה הדתית התקיימו הרבה לפני המדינה המודרנית, והמדינה אינה רשאית להרוס את אורח החיים הזה אפילו בתואנה של שוויון חובות.
גור ניסתה עשרות שנים לחיות בין שני העולמות האלה — לא להפוך לתנועה ציונית, אבל להשתתף במדינה הציונית.
סאטמר הוכיחה עשרות שנים שפשרה כזו תוביל במוקדם או במאוחר לתלות.
עכשיו תורם סאטמרי מגיע למנהיג גור בדיוק כשהתלות הזו הפכה לכואבת, ומציע כסף.
בהתחלה — במקום התקציב הממשלתי.
עכשיו — למאבק בהחלטות ממשלתיות.
ולכן השאלה המרכזית של הפגישה אינה על מה בדיוק יוציאו את המיליון דולר הראשון.
השאלה המרכזית היא — האם התנועה החסידית הגדולה ביותר בישראל מתחילה בהדרגה לאמץ את המודל הסאטמרי של עצמאות ממדינת ישראל, תוך שהיא נשארת בתוך המערכת הפוליטית שלה?
תשובה עדיין אין.
אבל בדיוק על זה כדאי לעקוב הלאה.
מקור המידע: החומר הוכן על ידי ילנה גונקו עבור נאנובוסטי על בסיס פרסום Israelinfo מ-7 באוגוסט 2026, חומר בלעדי של ערוץ 13, פרסום Ynet, חומרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, YIVO Encyclopedia, הודעות רשמיות של הכנסת ומקורות חרדיים על קשרים קודמים של יואל לנדאו עם גור. נאנובוסטי הוסיפו באופן עצמאי הקשר היסטורי של יחסי סאטמר, גור ו’אגודת ישראל’, הקשר של הפגישה הנוכחית עם משבר מימון הישיבות וחומרים שפורסמו בעבר על גיוס חרדים.
גבול ההוכחה: מקורות ציבוריים מדווחים על הסכמות ודיון ביצירת מבנה משפטי, מימון הגנת תלמידי ישיבות, פניות לקונגרס ארה”ב ולהאג. במועד הפרסום נאנובוסטי אינם מחזיקים במסמכים על רישום קרן כזו, העברת המיליון דולר המובטח או תלונה בינלאומית שכבר הוגשה. עם הופעת מסמכים כאלה יש לעדכן חלק זה של החומר.
…
אוקראינה החלה להנפיק לנשים אפודי מגן מיוחדים. ומה לובשות הנשים בצה”ל? - 8 אוגוסט 2026, 16:45,
- Новости Израиля
ארה”ב חתמה על עסקה גרעינית עם ערב הסעודית. כעבור יום טראמפ שינה את משמעותה - 7 אוגוסט 2026, 16:45,
- Новости Израиля
יהודים מאוקראינה: יעקב דורי – מההגנה העצמית של אודסה ועד לרמטכ”ל הראשון של ישראל ונשיא הטכניון - 7 אוגוסט 2026, 13:09,
- Новости Израиля