ב-30 ביוני 2026 פרסם המהדורה האוקראינית של TCN כתבה מאת אלכסנדר מרושצ’אק על מציאה שנשמעת כמעט אבסורדית עבור קייב בזמן מלחמה.
ברובע דניפרובסקי בבירה, ליד מתחם המגורים ‘אגמי הפארק’, חוקרי קייב התת-קרקעית גילו מקלט נגד קרינה נטוש, המיועד לכ-700 איש.
זה לא אובייקט חדש ולא מרתף זמני.
לפי TCN, מדובר במקלט סובייטי קבוע של מפעל ‘אגרומאש’ לשעבר, שעסק פעם בתיקון ציוד חקלאי. מבני המפעל נהרסו מזמן, השטח נמסר לבנייה למגורים, סביבו הופיעו רבי קומות, והמקלט עצמו נחשב לאבוד.
אבל התברר שהוא לא נעלם.
הוא נשאר כל השנים האלה מתחת לאדמה — ליד הבתים, ליד האנשים, ליד האזור שבו בזמן המלחמה הרוסית לתושבים אין מקלט נורמלי.
קייב, רובע דניפרובסקי: מה בדיוק נמצא ליד מתחם המגורים ‘אגמי הפארק’
את סיפור המציאה סיפר ל-TCN חוקר קייב התת-קרקעית קיריל סטפנץ.
לדבריו, הבחינו במקלט לאחר שקיעת הקרקע. זו פרט חשוב: האובייקט נמצא לא כי שירותי הקהילה בדקו אותו בזמן, לא כי המלאי העירוני גילה בונקר נשכח, אלא למעשה במקרה — כשהאדמה הזכירה שיש משהו מתחתיה.
סטפנץ סיפר ל-TCN שכבר ב-2010 ראה את הכניסה למקלט הזה. אז עדיין נשמרה במקום הזה זיכרון של שטח תעשייתי. מאוחר יותר נהרסו מבני המפעל ‘אגרומאש’, השטח התחיל להיבנות למגורים, והמקלט נחשב לאבוד.
“חשבתי שקברו אותו, אבל התברר שלא. הוא נשמר לחלוטין מתחת לאדמה”, כך מעביר את דבריו TCN.
בתוך המקלט, לפי המהדורה, נשמרו אלמנטים של מבנה הגנה מלא: דלתות אטומות, מסכות גז, מפוחים, מסננים לטיהור אוויר. כלומר, לא מדובר במרתף מקרי, אלא במקלט נגד קרינה אמיתי שנבנה למקרה של מלחמה גדולה.
וכאן מתחיל העצב הראשי של הסיפור הזה.
בשנה החמישית של המלחמה המלאה נגד אוקראינה, כאשר קייב חווה באופן קבוע אזעקות אוויריות, התקפות טילים ורחפנים, מתחת לבנייני מגורים שכב למעשה מקלט ל-700 איש.
לא נהרס.
לא פורק.
לא נעלם.
אלא פשוט נשכח, מכוסה באשפה ולא נחוץ רשמית לאף אחד.
הבונקר קיים, אנשים רבים, מקלט אין: פרדוקס השנה החמישית למלחמה
לדברי קיריל סטפנץ, שמביא TCN, בשטח מתחם המגורים אין מקלט ראוי, למרות שבסמוך מתחת לאדמה נשמר בונקר סובייטי חזק. החוקר כינה זאת ישירות ‘פרדוקס בשנה החמישית למלחמה המלאה’.
וזה באמת לא רק ביטוי יפה.
אוקראינה חיה במצב של איום יומיומי. קייב היא אחת המטרות העיקריות של התקפות רוסיות. עבור תושבי הבירה, אזעקת אוויר כבר מזמן לא הייתה משהו יוצא דופן. אנשים יורדים למטרו, מחפשים מרתפים, מסתתרים בחניונים, במסדרונות, במעברים תת-קרקעיים.
וכאן ליד רבי הקומות יכול היה להיות מקום המיועד למאות אנשים.
סטפנץ טוען שניתן היה לשפץ את המקום קוסמטית, ואז הוא יכול היה להציל כעת את תושבי האזור. הוא גם סיפר ל-TCN שמינהל המדינה המחוזי של דניפרובסקי סירב בעבר לשפץ את המקלט, בטענה לחוסר אמצעים ועניין באובייקט.
אם המידע הזה יאושר רשמית, הסיפור יפסיק להיות רק מציאה יוצאת דופן.
זה כבר עניין של אחריות.
מי ידע על האובייקט הזה?
מי החליט שהוא כבר לא נחוץ?
מי אפשר לבנות את השטח מבלי לפתור את גורל המקלט?
למה בעיר שחיה מאז 2022 תחת איום מתמיד של התקפות רוסיות, אובייקטים כאלה צצים רק לאחר שקיעת הקרקע?
מפעלי קייב לשעבר: כמה מקלטים כאלה עוד יכולים להיות מתחת לבניינים חדשים
חלק חשוב נוסף מהחומר של TCN — דברי סטפנץ על כך שמקלטים כאלה לא היו מקרה יחיד.
בזמן הסובייטי נבנו מקלטים למקרה של מלחמה גרעינית ליד מפעלים רבים בקייב. אחר כך התחילה תקופה אחרת: המפעלים נסגרו, אזורי התעשייה נמכרו, המבנים נהרסו, הקרקע עברה לבנייה למגורים.
וביחד עם התהליכים האלה חלק מהתשתית ההגנתית פשוט נעלמה מהעין.
במקום המפעלים לשעבר הופיעו מתחמי מגורים, חנויות, משרדים, חניונים. אבל מתחת לאדמה יכלו להישאר מקלטים ישנים — חלקם הרוסים, חלקם מוצפים, חלקם מכוסים, וחלקם, כמו ליד ‘אגמי הפארק’, כמעט נשמרו לחלוטין.
TCN מביא גם דוגמה אחרת: במתחם המגורים ‘גלקסיה’, לאחר פירוק מבני מפעל החלב ובניית רבי קומות, שמרו על המקלט, שיפצו אותו וכעת משתמשים בו כמקלט אמין.
השוואה זו חשובה במיוחד.
במקום אחד שמרו על מקלט ישן והחזירו אותו לאנשים.
במקום אחר — האובייקט ל-700 איש נמצא מתחת לאשפה.
משמעות הדבר היא שהבעיה אינה רק בירושת התשתית הסובייטית. הבעיה בהחלטות שהתקבלו לאחר מכן: מה לשמור, מה למחוק, מה לבדוק ומה פשוט לשכוח.
תגובת קמ”ד: כעת מחפשים את האחראי
לאחר פניית TCN בקייב הגיבו למצב במחלקת הביטחון העירונית של קמ”ד.
שם הודיעו כי מומחים כבר בודקים את המצב עם המקלט שנמצא של המפעל לשעבר. במיוחד, מבררים אצל מי היה המקום התת-קרקעי באחריות ומי היה צריך להיות אחראי על תפקודו. כמו כן, לאחר מכן יוחלט מה לעשות עם האובייקט בהמשך.
אבל התגובה הזו נשמעת כמו אבחנה נפרדת.
בבירת מדינה לוחמת נמצא מקלט ל-700 איש, והרשויות כעת מבררות למי הוא שייך ומי היה צריך להיות אחראי עליו.
לזמן שלום זו הייתה יכולה להיות היסטוריה בירוקרטית.
לקייב של 2026 — זה עניין של ביטחון.
כי מקלט בזמן מלחמה קיים לא כשהוא נבנה פעם, ולא כשהוא מופיע במסמכים ישנים. הוא קיים רק כשהאדם בזמן אזעקה יכול להיכנס אליו.
למה הסיפור הזה חשוב לישראל
לקהל הישראלי החדשות האלה מקייב צריכות להיות מובנות ללא הסברים ארוכים.
בישראל נושא המקלטים הוא חלק מהחיים. ממ”ד בדירה, מקלטים ציבוריים, הנחיות פיקוד העורף, מוכנות הרשויות המקומיות, זמינות מרחבים מוגנים — כל אלה אינם נורמות מופשטות, אלא מערכת הישרדות מעשית.
לכן סיפור הבונקר הקייבי ליד מתחם המגורים ‘אגמי הפארק’ חשוב לקוראי נאנובוסטי — חדשות ישראל.
הוא מראה שהגנה אזרחית היא לא רק בטון, דלתות ומסננים.
זה רישום.
זו אחריות.
זו בדיקה.
זה הבנה מי אחראי על מה.
זו החלטה פוליטית ועירונית לא לחכות לטרגדיה ואז לחפש אשמים.
אוקראינה היום עוברת חוויה שישראלים מבינים בהרבה מובנים: ערים שקטות הופכות למטרה, אזורים אזרחיים נמצאים תחת מתקפה, והביטחון מתחיל לא רק מהצבא וממערכות ההגנה האווירית, אלא גם מהמקלט הקרוב ביותר.
אם מתחת לבית יש בונקר ל-700 איש, אבל אף אחד לא יודע עליו, זו לא הגנה.
זו אשליה של הגנה.
מה צריך לקרות עכשיו
הסיפור של המקלט שנמצא ברובע דניפרובסקי בקייב לא צריך להסתיים בחומר אחד של TCN ובכמה פרסומים ברשתות החברתיות.
הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לבדוק רשמית את המצב הטכני של האובייקט.
השני — לקבוע את האחראי והסטטוס המשפטי של המקום.
השלישי — להבין אם ניתן להביא את המקלט במהירות למצב מתאים לאנשים.
הרביעי — לערוך בדיקה נפרדת של השטחים התעשייתיים לשעבר בקייב, שבהם לאחר הריסת המפעלים יכלו להישמר מבנים דומים.
החמישי — להסביר לציבור האזור אם הם יכולים לסמוך על המקלט הזה, מתי ובאילו תנאים.
כי בסיפור כזה השאלה העיקרית היא לא כמה מרשים נראה הבונקר שנמצא.
השאלה העיקרית היא כמה אנשים הוא יכול היה להגן אם היו זוכרים אותו קודם.
בשנה החמישית למלחמה המלאה מקלט נשכח ל-700 איש בקייב — זה כבר לא רק ‘מציאה מדהימה’.
זו בדיקה של איך העיר מתייחסת לחיי תושביה.
וזה שיעור לא רק לאוקראינה.
זה שיעור לכל מדינה שחיה תחת איום של מתקפות על ערים שקטות.
…
הבמאי האוקראיני יעמוד בראש חבר השופטים של תחרות הקולנוע הישראלי בפסטיבל הקולנוע ה-43 בירושלים - 4 יולי 2026, 15:25,
- Новости Израиля
סומי לאחר המכה של קאב: מרכז העיר, דם על האצבעות וחמישה שניצלו מתחת להריסות - 4 יולי 2026, 13:08,
- Новости Израиля
“גן הילדים של עתיד אוקראינה”: כיצד הניסיון הישראלי יעזור לילדים אוקראינים לגדול בזמן המלחמה - 3 יולי 2026, 15:25,
- Новости Израиля