היועץ של המנהיג העליון הנוכחי של איראן מוג’טבא ח’אמנאי מוחסן רזאי הצהיר ב-3 באוגוסט 2026 כי הכוחות המזוינים האיראניים הכינו תקיפות על שלושה יעדים באוקראינה. לפי גרסתו, המבצע בוטל לאחר שקייב “דיווחה על פגיעה בלתי מכוונת בספינה אזרחית איראנית” בים הכספי. מוג’טבא ח’אמנאי עומד בראש איראן מאז מרץ 2026, לאחר שהחליף את עלי ח’אמנאי שנהרג.
״היינו מוכנים לתקוף שלושה אזורים באוקראינה״, אמר רזאי בראיון מיוחד לערוץ הטלוויזיה הממלכתי Press TV. הוא לא נקב ביעדים המיועדים, לא הציג מסמכים, לא פירט את האמצעים שנבחרו ולא ציין אם ניתן פקודה סופית. לכן, ניתן לקבוע רק את קיומה של הצהרה פומבית, אך לא את המבצע הצבאי המאושר עצמו.
ההסתייגות הזו עקרונית. הכותרת “איראן הכינה תקיפות” תהפוך את דבריו של פקיד איראני אחד לעובדה מוכחת. הניסוח הנכון נשמע אחרת: איראן הצהירה כי הכינה תקיפות, ואין עדיין הוכחות עצמאיות.
נאנוווסטי — חדשות ישראל רואה את הסיפור הזה לא כאיום נפרד על אוקראינה, אלא כרגע שבו המלחמה הרוסית-אוקראינית התחברה ישירות למלחמה סביב איראן, ישראל, ארה”ב ונתיבי הים של המזרח התיכון.
מה קרה: כרונולוגיה וגבולות ההוכחה
ב-25 ביולי הודיע נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי על תקיפות על ספינה צבאית רוסית וספינות, שלפי הנתונים האוקראיניים, שימשו להובלת מטענים צבאיים הקשורים לאיראן בים הכספי. ה-SBU נקב בין היעדים שנפגעו בספינות Port Olya 2 ו-Begey שהיו תחת סנקציות, וכן מכ”ם, פלטפורמת נפט וסירת טילים.
באותו יום הודיע משרד החוץ האיראני על פגיעה בספינה מסחרית איראנית. לפי גרסת טהראן, התרחש פיצוץ, מלח אחד נהרג ואחר נפצע. הנציג הזמני של אוקראינה זומן למשרד החוץ האיראני, והתקיפה כונתה “עוינת ופושעת”.
ב-26 ביולי הצהיר שר החוץ של איראן עבאס אראקצ’י כי התקיפה “לא יכולה להישאר ללא תגובה”. הוא דן במה שקרה עם ראש הדיפלומטיה האירופית קאיה קלס ושר החוץ של רוסיה סרגיי לברוב.
ב-28 ביולי קיים שר החוץ של אוקראינה אנדריי סיביגה שיחת טלפון עם אראקצ’י. סיביגה הדגיש כי פעולות אוקראינה מכוונות להגנה מפני התוקפנות הרוסית ולא נועדו לפגוע בספינות אזרחיות או באנשים. אראקצ’י הודיע כי הצד האוקראיני הבטיח לו את האופי הבלתי מכוון של התקיפה ואת היעדר השאיפה להסלמה. התנצלות רשמית פומבית לא פורסמה על ידי קייב.
ב-29 ביולי דיווח הניו יורק טיימס, בהסתמך על מקורות איראניים, מערביים ומכירים את הערכות המודיעין, כי טהראן שקלה תקיפה סמלית בטיל בליסטי עם ראש קרב קטן על נמל אוקראיני בים השחור. דיווח זה לא לווה במסמכים פתוחים, אך הופיע כמה ימים לפני ההצהרה הפומבית של רזאי על שלושת היעדים שהוכנו.
ב-3 באוגוסט כבר הודיע רזאי בשמו כי ההכנות לתקיפות הושלמו, אך המבצע בוטל לאחר ה”התנצלות” האוקראינית. גרסתו חופפת חלקית לדיווח על הפחתת המתח הדיפלומטי, אך מחליפה את ההבטחה לבלתי מכוונות בהכרה רשמית באשמה.
| טענה | מקור | סטטוס ל-4 באוגוסט |
|---|---|---|
| בים הכספי נפגעה ספינה | אוקראינה ואיראן | מאושר על ידי שני הצדדים |
| מלח איראני נהרג | משרד החוץ האיראני, רויטרס | מאושר על ידי הצד האיראני |
| הספינה נשאה מטען צבאי | אוקראינה וה-SBU | הצהרת אוקראינה, תוכן הספינה הספציפית לא הוצג בפומבי |
| קייב הביעה התנצלות רשמית | מוחסן רזאי | לא מאושר על ידי הצהרות פומביות של אוקראינה |
| איראן הכינה שלושה יעדים | מוחסן רזאי | אין אישור עצמאי |
| תוכנן תקיפה על נמל בטיל בליסטי | מקורות הניו יורק טיימס | דיווח תקשורתי בהסתמך על מקורות אנונימיים |
מדוע האיום על אוקראינה נוגע לישראל
אוקראינה וישראל מתמודדות לא עם שתי מלחמות מבודדות, אלא עם חלקים שונים של מערכת צבאית-טכנולוגית רוסית-איראנית אחת.
איראן העבירה לרוסיה מל”טים ממשפחת Shahed וטכנולוגיות לייצורם. טרוריסטים רוסים משתמשים במכשירים אלה לתקיפות מסיביות על ערים אוקראיניות, אנרגיה ותשתיות אזרחיות. זלנסקי הצהיר במפורש כי הוא רואה באספקת הנשק צורה של תקיפה שכבר בוצעה על ידי איראן על אוקראינה.
במקביל, אוקראינה מאשימה את רוסיה בהעברת נתוני לוויין לאיראן על מתקנים צבאיים אמריקאיים ואזוריים. לדברי זלנסקי, ביולי לוויינים רוסיים צפו בבסיסים בבחריין, ירדן וכווית, והתמונות שהתקבלו הגיעו לאחר מכן לידי טהראן. זה נשאר הצהרה של נשיא אוקראינה, אך היא מראה את ההיגיון התגובתי שקייב משקיעה בתקיפות על הלוגיסטיקה הכספית.
לאחר השיחה עם אראקצ’י, סיביגה יצר קשר בנפרד עם שר החוץ של ישראל גדעון סער. סער הודיע כי השרים דנו באתגרים המשותפים, כולל האיום מצד איראן, ובאפשרויות להעמקת שיתוף הפעולה.
שיחה זו ממשיכה את הקו שנאנוווסטי כבר ניתחו בחומרים “איראן ללא אשליות: מדוע ישראל ואוקראינה מנהלות את אותה מלחמה” ו-“כיצד מכ”מים ישראליים RADA מסייעים להגן על שמי אוקראינה”. אוקראינה צברה ניסיון בהפלת Shahed בהמונים, וישראל מחזיקה בהגנה אווירית ורקטית רב-שכבתית. יכולות אלה אינן זהות, אך משלימות זו את זו.
הצהרת רזאי גם אינה ניתנת להפרדה מהאסטרטגיה האיראנית במצר הורמוז ובים האדום. באותו ראיון טלוויזיוני הוא הצהיר כי טהראן לא תאפשר לפתוח נתיב בהורמוז שלא אושר על ידי איראן, ואיים לתקוף אפילו נושאת מטוסים אמריקאית אם תנסה להשתמש בדרך כזו. רזאי גם הזהיר מפני סכנה לספינות אמריקאיות אם תימשך המצור הימי.
הח’ותים הנתמכים על ידי איראן הכריזו על מצור ימי על ערב הסעודית ואילצו חלק מהטנקרים לשנות מסלולים. עם זאת, לא ניתן לטעון כי באב אל-מנדב סגור לחלוטין: ב-30 ביולי המשיכו לעבור דרך המצר ספינות מסחריות, אם כי התנועה הצטמצמה והסיכונים והעלות של ההובלה עלו.
מומחים נבחרים, שנשאלו על ידי רויטרס, מתארים את המודל הזה כהרחבה מבוקרת של הלחץ. החוקר ממכון וושינגטון מייקל נייטס סבור כי איראן מוסיפה כל הזמן גיאוגרפיה חדשה, סוגי נשק חדשים וסוגי יעדים חדשים. הדיפלומט האמריקאי לשעבר אלן אייר מסביר את פעולות טהראן כניסיון להכריח את ארה”ב להסיר את המצור ולהפסיק את התקיפות, מבלי לאפשר לוושינגטון להכתיב את קצב האירועים.
בסכמה זו, אוקראינה הופכת לנקודת לחץ אפשרית נוספת. טהראן מראה שהיא מסוגלת להגיב לא רק לארה”ב, לישראל או למדינות ערב, אלא גם למדינה שמנסה להרוס את הלוגיסטיקה הצבאית הרוסית-איראנית.
מה באמת השתנה לאחר הצהרת רזאי
הראיון עצמו אינו מוכיח שטיל איראני כבר עמד על משגר. הוא מוכיח דבר אחר: נציג המעגל הצבאי העליון של איראן הפך תקיפה ישירה על אוקראינה למותרת והציג את הוויתור עליה כתוצאה מהצלחה של כפיית קייב.
עבור טהראן, גרסה זו פותרת שלוש משימות בבת אחת.
ראשית, היא מראה לקהל הפנימי שאיראן כביכול הכריחה את אוקראינה לסגת ללא שימוש ישיר בכוח.
שנית, היא מזהירה את קייב שספינות, נמלים ונתיבים בין רוסיה לאיראן נחשבים על ידי טהראן כאינטרס אסטרטגי משלה.
שלישית, היא משלבת את אוקראינה באסטרטגיה האיראנית הכללית של מתיחת המלחמה: הורמוז, באב אל-מנדב, בסיסים אמריקאיים, מדינות המפרץ הפרסי, ישראל וכעת יעדים אפשריים בשטח האוקראיני.
עבור ישראל, זה אומר שהאגרסיה הרוסית נגד אוקראינה כבר לא יכולה להיחשב כמלחמה אירופית רחוקה. נשק וניסיון קרבי עוברים במסלול סגור: איראן מעבירה טכנולוגיות לרוסיה, רוסיה משתמשת ומשפרת אותן באוקראינה, ואז הידע והיכולות המודיעיניות המתקבלים חוזרים למזרח התיכון.
עבור אוקראינה, תקיפה ישירה של איראן תסמן פתיחת חזית חדשה והרס סופי של הטענה של טהראן על אי-התערבותה במלחמה הרוסית. עבור ישראל, צעד כזה ייצור שותף נוסף, המעוניין בהריסה שיטתית של התשתית הרקטית, המל”טית והלוגיסטית האיראנית.
נאנוווסטי — חדשות ישראל רואה את העיקר לא בשאלה האם באמת נבחרו שלושה יעדים. כרגע לא ניתן לבדוק זאת. העובדה העיקרית היא שאיראן החליטה לספר בפומבי על נכונותה לתקוף את אוקראינה דווקא עכשיו — במקביל לאיומים על הצי האמריקאי, הלחץ על מצר הורמוז ופעולות הח’ותים נגד המסחר הימי.
זה נראה לא כמו משטר שמחפש פשוט יציאה מהמלחמה, אלא כמו משטר שמנסה לשפר את תנאי העסקה העתידית דרך הרחבה מתמדת של מחיר הסירוב. אסטרטגיה כזו עשויה להעניק לטהראן יתרונות זמניים, אך כל תיאטרון חדש מגדיל את הסבירות לטעות, לתקיפה נגדית ולמלחמה שאף אחד כבר לא יוכל לשלוט בה בגבולות שנקבעו מראש.
…
אוקראינה החלה להנפיק לנשים אפודי מגן מיוחדים. ומה לובשות הנשים בצה”ל? - 8 אוגוסט 2026, 16:45,
- Новости Израиля
ארה”ב חתמה על עסקה גרעינית עם ערב הסעודית. כעבור יום טראמפ שינה את משמעותה - 7 אוגוסט 2026, 16:45,
- Новости Израиля
יהודים מאוקראינה: יעקב דורי – מההגנה העצמית של אודסה ועד לרמטכ”ל הראשון של ישראל ונשיא הטכניון - 7 אוגוסט 2026, 13:09,
- Новости Израиля