באוקראינה החלו להתכונן לא לסיום מהיר של המלחמה, אלא להמשך ממושך שלה. לפי נתוני The Economist, ולדימיר זלנסקי הורה להתבסס על תרחיש שבו הלחימה עשויה להימשך עוד שנתיים-שלוש.
לקהל הישראלי החדשות הללו חשובות לא רק כעוד פרק במלחמה הרוסית-אוקראינית. מדובר בכך שאחת המלחמות הגדולות באירופה כבר מפסיקה להיתפס בקייב כמשבר שניתן לסגור במאמץ דיפלומטי אחד. אוקראינה עוברת לחישוב לטווח ארוך – צבאי, כלכלי, פוליטי ודיפלומטי.
מדוע קייב כבר לא מצפה לפשרה מהירה
כפי שכותב The Economist בהסתמך על מקורות בממשלת אוקראינה, בתחילת השנה בקייב עדיין הניחו שדיונים בתיווך ארה”ב עשויים להוביל לפחות להסכם זמני. לא לשלום מלא, אלא להפסקה שתאפשר להוריד את עוצמת המלחמה.
נדונו אפשרויות שונות. לפי נתוני הפרסום, קייב הייתה מוכנה לדבר על נסיגת כוחות מדונבאס רק בתנאי של נסיגה הדדית של כוחות. כלומר, אוקראינה לא שקלה תרחיש של ויתור חד צדדי על שטח ללא תנועה נגדית מצד רוסיה.
הקרמלין, לפי הדיווחים הללו, נקט בעמדה הפוכה. מוסקבה דרשה נסיגה חד צדדית של הכוחות האוקראיניים ולא הסכימה לערבויות ביטחוניות לאוקראינה אם הן כללו הצבת כוחות של מדינות אחרות.
בדיוק כאן ההיגיון המשא ומתן למעשה נתקל בקיר. עבור קייב, אפשרות כזו הייתה משמעותה לא שלום, אלא סיכון להתקפה חדשה לאחר התארגנות מחדש של הכוחות הרוסיים. עבור הקרמלין, כל ערבות ביטחונית אמיתית לאוקראינה, להיפך, הייתה שוללת ממוסקבה את האפשרות להשתמש שוב בלחץ צבאי ככלי מדיניות.
ב-22 במאי ארה”ב הודיעה על הפסקת השתתפותה בתהליך המשא ומתן. לאחר מכן בקייב, לפי נתוני התקשורת המערבית, התחזקה סופית הקו של הכנה למלחמה ארוכה.
פוטין לא משנה את החישוב: ההימור שוב על התשה של אוקראינה
מקורות אופטימיים אוקראיניים ומערביים של The Economist לא שוללים שהליך דיפלומטי עשוי להתחדש בקיץ. אבל התרחיש הסביר יותר לדעתם הוא המשך המלחמה עד לרגע שבו אחד הצדדים ימצא את עצמו במצב חלש יותר באופן ניכר.
זה אומר שהדיפלומטיה לא נעלמה לחלוטין, אלא הפכה תלויה במצב בשדה הקרב. דיונים יהיו אפשריים לא כי הצדדים פתאום ירצו פשרה, אלא כי האיזון הצבאי יאלץ אותם לחפש פורמט חדש.
The Guardian כתב בעבר בהסתמך על מקורות קרובים לקרמלין שהחישובים של פוטין לגבי המלחמה לא השתנו. הוא עדיין מתכוון להמשיך בלחימה ולפי דברי המרואיינים של הפרסום, הוא מצפה עד סוף השנה להשיג שליטה מלאה על דונבאס.
אחד המקורות של The Guardian טען שפוטין מתמקד דווקא בדונבאס ולא מתכוון לעצור עד שישיג את המטרה הזו. היגיון כזה מוכר היטב לאוקראינה ולמדינות שעוקבות בקפידה אחרי האסטרטגיה הצבאית הרוסית: מוסקבה מנסה להפוך את הזמן לנשק.
מה עומד מאחורי האופטימיות של הקרמלין
לפי נתוני The Guardian, פוטין מאמין באפשרות של מהפך צבאי לטובת רוסיה. עם זאת, אחד המקורות הקרובים לקרמלין תיאר את האמונה הזו כתוצאה של מערכת שבה פקידים וצבאיים מציגים לנשיא תמונה טובה יותר מהמציאות.
“הם משקרים לו”, כך הסביר המרואיין של הפרסום את מנגנון קבלת ההחלטות במוסקבה.
לישראל האלמנט הזה מובן במיוחד: כאשר ההנהגה הפוליטית חיה בתוך מערכת סגורה של דיווחים והונאה עצמית, הסיכון לטעויות אסטרטגיות עולה בחדות. אבל עבור אוקראינה טעות כזו של מוסקבה לא אומרת ניצחון אוטומטי. להיפך, היא עשויה להאריך את המלחמה, כי הקרמלין ימשיך לתקוף, גם אם המחיר לרוסיה עולה יותר ויותר.
מדוע טראמפ לא הפך לפתרון מהיר עבור מוסקבה
קו נפרד בפרסומים המערביים נוגע לדונלד טראמפ. מקורות The Guardian טענו שפוטין איבד את האמונה ביכולת של טראמפ להשיג מקייב ויתורים טריטוריאליים במסגרת הסכם שלום.
במוסקבה, לפי דברי אחד המרואיינים של הפרסום, לאחר בחירת טראמפ היה אופטימיות: ציפו שהמציאות הפוליטית האמריקאית החדשה תעזור לדחוף הסכמים לגבי דונבאס. אבל עם הזמן הציפיות הללו נעלמו.
זהו מפנה חשוב. הקרמלין, לפי הערכות כאלה, כבר לא מסתמך רק על לחץ חיצוני על קייב. כלומר, ההימור שוב מועבר לחזית, למכות על התשתית האוקראינית, להתשה של משאבים ולניסיון לשבור את עמידות החברה האוקראינית.
בהקשר הזה, חדשות – חדשות מישראל | Nikk.Agency רואה את המלחמה האוקראינית לא כנושא אירופי רחוק, אלא כתהליך שמשפיע על כל מערכת הביטחון – ממזרח אירופה ועד המזרח התיכון. הקהל הישראלי מבין היטב שמלחמה ממושכת משנה לא רק את קו החזית, אלא גם את הדיפלומטיה, המסחר, ההגירה, הסיוע הצבאי והתנהגות בעלי הברית.
המטרה הסופית של הקרמלין נשארת כפי שהייתה
רויטרס בהסתמך על נציג של אחת משירותי הביטחון דיווחה שהמטרה הסופית של הקרמלין נשארת לא רק כיבוש של שטחים מסוימים. מוסקבה, לפי נתונים אלה, רוצה להדיח את זלנסקי מהשלטון ולהפוך את אוקראינה לאזור חיץ נייטרלי בין רוסיה למערב.
בדיוק בגלל זה השיחות על “שלום בכל מחיר” נראות לקייב מסוכנות. אם המטרה של רוסיה היא לא רק דונבאס, אלא שינוי העתיד הפוליטי של אוקראינה, אז כל הסכם חלש עשוי להיות לא סוף המלחמה, אלא הכנה לשלב הבא.
עבור אוקראינה, הפקודה להתכונן לעוד שנתיים-שלוש של מלחמה – זה לא הכרה בתבוסה ולא ויתור על דיפלומטיה. זו ניסיון להעריך בצורה מפוכחת את המציאות שבה הקרמלין לא מוכן לפשרה אמיתית, והגישור המערבי עדיין לא הצליח ליצור מנגנון ביטחון עובד.
אוקראינה, למעשה, משנה את הציפיות: במקום תקווה לפתרון מהיר – חישוב על עמידות. זה אומר יותר תשומת לב למוביליזציה, לתעשייה הביטחונית, לתמיכה בינלאומית, לעמידות כלכלית וליציבות פוליטית פנימית.
לישראל בסיפור הזה יש מסקנה נפרדת. מלחמות שמתחילות באשליה של לחץ מהיר, לעיתים קרובות הופכות לסכסוכים ארוכים של התשה. וככל שהאגרסור מאמין יותר שהזמן עובד לטובתו, כך קשה יותר לדיפלומטיה להחזיר את המציאות לחדר המשא ומתן.
…
רוסיה הרגה כבר לפחות 707 ילדים אוקראינים: 4 ביוני – יום הזיכרון לילדים שנהרגו כתוצאה מהתוקפנות המזוינת של הפדרציה הרוסית - 4 יוני 2026, 20:21,
- Новости Израиля
שמו של חסיד אומות העולם גנריך אוסטשבסקי מונצח באודסה - 4 יוני 2026, 20:21,
- Новости Израиля
מגן אוקראינה היהודי צבי הירש מאודסה מת בקרב על אוקראינה – הוא חלם על מסעדה, אך בחר בחזית - 4 יוני 2026, 20:21,
- Новости Израиля