הוועדה האזרחית לתיעוד פשעי חמאס הציגה דוח חדש על אלימות מינית ומגדרית שבוצעה במהלך התקיפה ב-7 באוקטובר 2023 ובתקופת החזקת בני הערובה ברצועת עזה. הפרסום https://www.civilc.org/home-heb/silenced-no-more-heb הופיע על רקע החלטה חשובה נוספת: הכנסת אישרה חוק להקמת בית דין צבאי מיוחד למשתתפי הטבח ב-7 באוקטובר.
החוק התקבל בכנסת מאוחר בערב יום שני, 11 במאי 2026, וסוכנויות בינלאומיות דיווחו עליו ב-12 במאי. בית הדין אמור לפעול בירושלים. דוח הוועדה האזרחית פורסם בשנת 2026; פרסומים באנגלית ובישראל יצאו ב-12 במאי 2026. המקומות העיקריים של הפשעים המוזכרים בחומרים הם פסטיבל נובה ליד רעים, כביש 232, קיבוצים וקהילות בדרום ישראל, בסיסים צבאיים, מסלול חטיפת אנשים לעזה ומקומות החזקת בני ערובה ברצועת עזה.
דוח הוועדה: לא פרקים נפרדים, אלא מערכת אלימות חוזרת
המסמך החדש של הוועדה האזרחית מתאר אלימות מינית ומגדרית כחלק מהתקפת חמאס ובני בריתו ב-7 באוקטובר 2023, וכן כאלמנט של טיפול בחלק מבני הערובה לאחר החטיפה לעזה.
הוועדה טוענת כי לא הייתה זו סדרת פשעים אקראיים על רקע כאוס, אלא פרקטיקה חוזרת שהופעלה במקומות שונים ובשלבים שונים של התקיפה. בתיאור שפורסם של הדוח מדובר על יותר משנתיים של עבודה עצמאית, על השוואת עדויות, תמונות, וידאו, מסמכים רשמיים וחומרים אחרים.
לפי נתוני הוועדה, הארכיון שלה כולל יותר מ-10,000 תמונות וסרטוני וידאו, מעל 1,800 שעות צפייה וניתוח חומרים ויזואליים, וכן יותר מ-430 ראיונות, עדויות ופגישות עם ניצולים, בני ערובה לשעבר, מומחים, קרובי משפחה של קורבנות ועדים. צוין בנפרד כי החומרים נקשרו לזמן ולגיאוגרפיה של האירועים, והקורבנות היו בעלי אזרחות של 52 מדינות.
לישראל זו לא רק טראומה פנימית. זה עניין בינלאומי, כי ה-7 באוקטובר פגע באזרחים ממדינות שונות, במשפחות, בקהילות יהודיות, באנשים שהגיעו לפסטיבל מוזיקה, שחיו בקיבוצים או שירתו בדרום המדינה.
13 דגמים של פשעים
הוועדה זיהתה 13 דגמים חוזרים של אלימות מינית ומגדרית.
ביניהם – אונס ואונס קבוצתי, עינויים מיניים, יריות מכוונות לפנים ולאיברי המין, רציחות במהלך או לאחר אלימות מינית, התעללות בגופות, חשיפה כפויה, קשירה וכבילה של הקורבנות, השפלה פומבית של נשים וילדים, חטיפת אמהות וילדים, אלימות ליד קרובי משפחה, צילום והפצת חומרים ברשתות החברתיות, איומים על נישואין כפויים, וכן אלימות מינית נגד בנים וגברים.
הניסוחים הללו קשים, אך אי אפשר לנקותם מהשיח הציבורי. כאשר מדובר בפשעים בקנה מידה כזה, לשון נקייה פועלת נגד הקורבנות: היא מוחקת את משמעות האירועים והופכת פעולות קונקרטיות ל’אכזריות’ מופשטת.
לפי מסקנת הוועדה, אלימות מינית ומגדרית שימשה כטקטיקת טרור – להשפלה, הפחדה, הרס משפחות ולחץ על קהילות שלמות. במובן זה, הדוח חשוב לא רק כתיאור העבר, אלא גם כניסיון ליצור בסיס ראייתי להליכים משפטיים עתידיים.
טרור דיגיטלי: מדוע סרטונים הפכו לחלק מהתקיפה
אחד מהחלקים המרכזיים של הדוח מוקדש למה שנקרא טרור דיגיטלי. הוועדה כותבת כי הטרוריסטים צילמו רציחות, עינויים, חטיפות, הצתות, השפלות והתעללות בגופות, ולאחר מכן הפיצו את החומרים הללו דרך רשתות חברתיות, כולל חשבונות של הקורבנות עצמם.
זה חשוב במיוחד לקהל הישראלי, כי משפחות רבות ב-7 באוקטובר גילו לראשונה על גורל קרוביהם לא מהמבנים הרשמיים, אלא מהקלטות שפורסמו על ידי הטרוריסטים עצמם. מנגנון כזה הפך את הפשע להתקפה פסיכולוגית מתמשכת.
חדשות ישראל | Nikk.Agency בוחנת את הנושא בהקשר זה לא כוויכוח פוליטי נוסף סביב המלחמה, אלא כשאלה של זיכרון, ראיות ואחריות משפטית. החברה הישראלית חיה כבר כמעט שלוש שנים עם השלכות ה-7 באוקטובר, אך תיעוד משפטי של הפשעים נותר שלב נפרד ומאוד מורכב.
הוועדה מדגישה: הפצת חומרים כאלה לא הייתה תופעת לוואי. לפי הערכתה, זה היה חלק מהאסטרטגיה – להגביר את הפחד, להאריך את סבל המשפחות ולגרום לחברה לחוות שוב ושוב את רגע התקיפה.
שבי בעזה כהמשך הפשע
בנפרד, הדוח מדבר על תקופת החזקת בני הערובה. הוועדה מתייחסת לעדויות של בני ערובה לשעבר ומקורות אחרים המצביעים על תקיפות מיניות, השפלות, עינויים מיניים וניצול במהלך השבי ברצועת עזה.
במקרים מסוימים, לפי נתוני הוועדה, האלימות נמשכה חודשים. זה משנה את המסגרת המשפטית והמוסרית: מדובר לא רק בפשעים שבוצעו ביום הפלישה ב-7 באוקטובר, אלא גם בהמשך האלימות לאחר חטיפת האנשים.
מחברי הדוח מסווגים את הפעולות המתוארות כפשעי מלחמה אפשריים, פשעים נגד האנושות, מעשי רצח עם, עינויים מיניים ופשעי טרור. הם קוראים לישראל ולקהילה הבינלאומית לחקור את הפשעים הללו, לשאוף להעמדה לדין פלילית של האחראים, להטיל סנקציות על אנשים ומבנים מעורבים, וכן ליצור מנגנונים מיוחדים לחקירת אלימות מינית בתנאי סכסוך מזוין.
בית דין מיוחד: כיצד ישראל מתכוונת לשפוט את משתתפי הטבח
על רקע זה, הכנסת אישרה חוק להקמת בית דין צבאי מיוחד ללוחמים שהשתתפו בתקיפה ב-7 באוקטובר. החוק נתמך על ידי 93 חברי כנסת מתוך 120, אף אחד לא הצביע נגד. שאר חברי הכנסת נעדרו או נמנעו.
זהו מקרה נדיר של הסכמה פוליטית בין הקואליציה לאופוזיציה. בין יוזמי הצעת החוק נמנים יוליה מלינובסקי מ’ישראל ביתנו’, שמחה רוטמן מ’הציונות הדתית’ ויריב לוין מ’הליכוד’.
לפי נתוני רויטרס, ישראל מחזיקה כ-200–300 לוחמים חשודים שנלכדו לאחר התקיפה, כולל משתתפי יחידת העילית של חמאס ‘נוחבה’. המספר המדויק מסווג. תהליכים משפטיים צפויים להימשך שנים.
בית הדין אמור לשבת בירושלים ולדון בתיקים בהרכב של שלושה שופטים. התהליכים מתוכננים להיות פומביים, והדיונים המרכזיים – משודרים. הנאשמים יוכלו להשתתף בחלק מהדיונים מרחוק ממקומות הכליאה, והניצולים ומשפחות הקורבנות יקבלו אפשרות להיות נוכחים בדיונים נפרדים או לצפות בהם באינטרנט.
עונש מוות ומחלוקות משפטיות
החוק מאפשר אפשרות לעונש מוות בחלק מההאשמות, אך אינו הופך אותו לאוטומטי.
רויטרס מבהירה: אם יינתן גזר דין כזה, צריכה להיות ערעור אוטומטי. AP מציינת גם כי החוק עורר ביקורת מצד ארגוני זכויות אדם, החוששים מהחלשת הערבויות הפרוצדורליות והפיכת התהליכים למופע ציבורי.
לציבור הישראלי הדיון הזה כואב. מצד אחד, יש דרישה לצדק לאחר הטבח הגדול ביותר בהיסטוריה של המדינה. מצד שני, ישראל צריכה להראות שגם משפט על טרוריסטים מתנהל לא כמעשה נקמה, אלא כתהליך משפטי מובנה.
כאן בדיוק הדוח של הוועדה והחוק על בית הדין מצטלבים. הראשון אוסף ומסדר ראיות. השני יוצר מסגרת משפטית שבה המדינה תוכל לדון בתיקים של אלה שהשתתפו בתקיפה, ברציחות, בחטיפות, באלימות ובהחזקת בני ערובה.
ב-7 באוקטובר 2023, לוחמי חמאס וקבוצות אחרות פרצו את הגבול מעזה, תקפו קהילות בדרום ישראל, בסיסים צבאיים, כבישים ופסטיבל המוזיקה נובה. לפי נתונים בינלאומיים, נהרגו כ-1,200 אנשים, רובם אזרחים, ו-251 אנשים נחטפו לרצועת עזה.
כעת ישראל נכנסת לשלב הבא – לא רק צבאי ודיפלומטי, אלא גם משפטי. הוא יהיה ארוך, קשה ומעורר מחלוקת. אבל בלי שלב כזה, ההיסטוריה של ה-7 באוקטובר תישאר לא מעוצבת עד הסוף במובן המשפטי.
…
רוסיה הרגה כבר לפחות 707 ילדים אוקראינים: 4 ביוני – יום הזיכרון לילדים שנהרגו כתוצאה מהתוקפנות המזוינת של הפדרציה הרוסית - 4 יוני 2026, 20:21,
- Новости Израиля
שמו של חסיד אומות העולם גנריך אוסטשבסקי מונצח באודסה - 4 יוני 2026, 20:21,
- Новости Израиля
מגן אוקראינה היהודי צבי הירש מאודסה מת בקרב על אוקראינה – הוא חלם על מסעדה, אך בחר בחזית - 4 יוני 2026, 20:21,
- Новости Израиля