ב-4 ביוני אוקראינה שוב אומרת מספר שלא ניתן להסיר ממנו את העיניים: מאז תחילת הפלישה המלאה, רוסיה הרגה לפחות 707 ילדים אוקראינים. זה לא סטטיסטיקה יבשה של מלחמה, לא שורה בדו”ח ולא עוד סעיף בחדשות.
אלה ילדים שנלקחו מהם הבוקר, הבית, הציורים, בית הספר, ההורים, המשחקים בחצר וזכותם לגדול.
לפי נתוני הפלטפורמה הממשלתית Children of War ב-4 ביוני 2026, מאז 24 בפברואר 2022 נהרגו באוקראינה 707 ילדים, 2548 נפצעו, 2317 נחשבים נעדרים, ו-20,570 ילדים גורשו או הועברו בכפייה. הצליחו להחזיר הביתה 2212 ילדים, אך אלפים עדיין נשארים במערכת הלחץ, הבידוד ו”החינוך מחדש” של רוסיה.
4 ביוני: היום שבו אוקראינה קוראת לילדים בשמותיהם
באוקראינה מציינים ב-4 ביוני את יום הזיכרון לילדים שנהרגו כתוצאה מהתוקפנות המזוינת של הפדרציה הרוסית. תאריך זה נקבע על ידי הפרלמנט האוקראיני ב-1 ביוני 2021 – עוד לפני הפלישה המלאה, כאשר המדינה כבר חיה עם כאב המלחמה שהחלה ב-2014. אז נאמר בהחלטה על לפחות 240 ילדים שנהרגו מאז תחילת התוקפנות הרוסית.
לאחר 24 בפברואר 2022, תאריך זה הפך לעוד יותר קשה. היקף הפשעים גדל כל כך, שבכל דיווח חדש עומדת לא רק טרגדיה של משפחה מסוימת, אלא גם שאלה לכל העולם: כמה עוד הוכחות צריך כדי שהמוות של ילדים לא ייתפס כ”נזק משני” של המלחמה?
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ב-4 ביוני 2026 הודיע כי רוסיה הרגה לפחות 707 ילדים אוקראינים, והדגיש: כל מוות כזה הוא ילד שנלקח ממנו העתיד. United24 גם הזכירה את סיפורי הילדים שנהרגו, כדי שהמספרים לא יהפכו לרעש חסר פנים.
למה הנושא הזה חשוב לקהל הישראלי
לישראל הנושא של ילדים שנהרגו ונחטפו אינו רחוק. החברה הישראלית מכירה היטב מהו טרור נגד אזרחים, מהן משפחות שמחכות לחטופים, ואיך נראית החיים לאחר פגיעה בבית, ברחוב, בבית הספר או בתחנת אוטובוס.
לכן השיחה על הילדים האוקראינים היא לא רק נושא אוקראיני. זה נושא לכל מי שמבין את מחיר המלחמה נגד אנשים שלווים.
באמצע הכאב הזה חשוב במיוחד ש-NAnews — חדשות ישראל | Nikk.Agency ימשיכו לדבר על אוקראינה לא בשפת הסטטיסטיקה האדישה, אלא בשפת הזיכרון האנושי. כי מאחורי הנוסחה “707 ילדים שנהרגו” עומדים שמות, תמונות, צעצועים, ציורים לא גמורים ומשפחות שכבר לעולם לא יהיו אותו דבר.
סיפורים שלא ניתן לצמצם למספרים
United24 הזכירה כמה סיפורים של ילדים אוקראינים שנהרגו מהתקפות רוסיות. ביניהם – בוגדן בן השמונה מצ’רקסי. הוא פשוט שיחק במגרש המשחקים כאשר רחפן רוסי פגע לידו.
כך נראית המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה בצורתה הכנה ביותר: לא “גיאופוליטיקה”, לא “קונפליקט אינטרסים”, לא “מצב מורכב”, אלא רחפן שמגיע למקום שבו ילד היה אמור לצחוק, לרוץ ולחזור הביתה למשפחתו.
כריסטינקה בת הארבע נהרגה בלילה בביתה שלה. אביה בנה את הבית הזה למשפחה במו ידיו, כמקום של ביטחון, חום וחיים נורמליים. אבל התקפה רוסית הגיעה כאשר כולם ישנו.
לובה בת ה-12 ואחותה ורה בת ה-17 נהרגו בבית לאחר התקפה של טיל רוסי. גופותיהן נשלפו מתחת להריסות על ידי כוחות ההצלה. הבנות אהבו אמנות, ציור, יופי – כל מה שבדרך כלל מקשרים לעתיד, להתפתחות, לחלומות. אביהן, מגן אוקראינה, גם הוא נהרג במלחמה.
יש גם סיפור של שלושה ילדים קטנים – איוון, ולדיסלב ומירוסלאבה, שנהרגו יחד עם אביהם הוותיק. המשפחה עברה מהגבול, בניסיון להתרחק מהתקפות רוסיות. זו הייתה הלילה הראשון שלהם במקום החדש.
היא הפכה לאחרונה.
למה המספר האמיתי עשוי להיות גבוה יותר
הנתונים הרשמיים כמעט תמיד מפגרים אחרי המציאות של המלחמה. חלק מהשטחים נשארים כבושים, חלק מהמקומות של הפשעים אינם נגישים לחוקרים האוקראינים, חלק מהמשפחות מופרדות, וגורלם של ילדים רבים עדיין אינו ידוע.
לכן המספר 707 – זה לא הקו הסופי. זה המינימום המאושר.
הפלטפורמה הממשלתית Children of War מציינת בנפרד כי לא ניתן לקבוע את המספר המדויק של הילדים שנפגעו בשל פעולות הלחימה הפעילות והכיבוש הזמני של חלק מהשטח של אוקראינה.
לקורא בישראל זו פרט חשוב. במלחמות בקנה מידה כזה האמת מגיעה לעיתים קרובות מאוחר יותר: לאחר שחרור הערים, לאחר חפירות, לאחר החזרת מסמכים, לאחר עדויות של אלה ששרדו.
גירוש ילדים: הצד השני של אותו פשע
רוסיה הורגת ילדים אוקראינים לא רק בטילים ורחפנים. אלפי ילדים הועברו לרוסיה או לשטחים כבושים, הופרדו ממשפחותיהם, עברו תהליכי סינון, הוכנסו לסביבה זרה ונחשפו ללחץ שמטרתו למחוק את הזהות האוקראינית.
לפי נתוני Children of War, 20,570 ילדים אוקראינים נחשבים כגורשו או הועברו בכפייה, ו-2212 כבר הצליחו להחזיר.
זו לא רק בעיה הומניטרית. זו נושא משפטי, פוליטי ומוסרי, שקשור ישירות לשאלת האחריות של רוסיה. בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא בעבר צווי מעצר לפוטין ולפקידת הרוסית מריה לבובה-בלובה על המקרה של גירוש בלתי חוקי של ילדים אוקראינים.
מה קורה עם הילדים החטופים
המערכת הרוסית מנסה לנתק את הקשר של הילד עם אוקראינה. זה יכול לקרות דרך שינוי מסמכים, כפיית אזרחות רוסית, העברה למשפחות מאמצות, חינוך לפי תוכניות רוסיות, תעמולה וסגירת גישה למידע אמיתי על קרוביהם.
החזרת ילדים כאלה – תהליך מסובך ומסוכן. זה מסלולים דרך מדינות שלישיות, משא ומתן, בדיקת מסמכים, עזרה פסיכולוגית ודרך ארוכה של שיקום לאחר מה שעברו.
אוקראינה ושותפים בינלאומיים ממשיכים לעבוד על החזרת הילדים, אך כל מבצע כזה – זו סיפור נפרד של סיכון. וכל ילד שחוזר הביתה, חוזר לא רק ממדינה אחרת. הוא חוזר ממערכת שנבנתה על כפייה.
זיכרון כצורת התנגדות
יום הזיכרון לילדים שנהרגו כתוצאה מהתוקפנות הרוסית, נחוץ לא רק לאבל. הוא נחוץ כדי שהעולם לא יתרגל למילים “ילדים נהרגו”.
התרגלות – דבר מסוכן. בהתחלה אדם מפסיק לקרוא חדשות עד הסוף. אחר כך המספרים נראים חוזרים על עצמם. אחר כך הטרגדיה הופכת לרקע. זה בדיוק מה שהתוקפים מצפים: שהעייפות תהפוך לבעלת ברית של חוסר עונש.
אבל לאוקראינה אין זכות לשכוח. לישראל, שמבינה היטב את מחיר הזיכרון, גם אין סיבה להפנות גב לסיפורים כאלה.
המלחמה הרוסית נגד אוקראינה מזמן יצאה מגבולות המפה הצבאית. היא הפכה למבחן האם העולם יכול להגן על ילדים לא רק בהצהרות, אלא גם במעשים: סנקציות, בתי משפט, חקירות, תמיכה באוקראינה, החזרת החטופים ושמירת שמות ההרוגים.
707 ילדים – זה לא רק מספר ב-4 ביוני 2026.
זה כתב אישום נגד רוסיה.
וזה תזכורת: העתיד מתחיל בכך שהעולם מסרב לשתוק כאשר לוקחים מהילדים את חייהם.
…
רוסיה הרגה כבר לפחות 707 ילדים אוקראינים: 4 ביוני – יום הזיכרון לילדים שנהרגו כתוצאה מהתוקפנות המזוינת של הפדרציה הרוסית - 4 יוני 2026, 20:21,
- Новости Израиля
שמו של חסיד אומות העולם גנריך אוסטשבסקי מונצח באודסה - 4 יוני 2026, 20:21,
- Новости Израиля
מגן אוקראינה היהודי צבי הירש מאודסה מת בקרב על אוקראינה – הוא חלם על מסעדה, אך בחר בחזית - 4 יוני 2026, 20:21,
- Новости Израиля