המשלחת ההיסטורית לאררט: מדענים יבדקו את המקום האפשרי של תיבת נוח

ב-18 ביוני 2026, סיפור תיבת נוח שוב עלה לסדר היום הבינלאומי. פרויקט Noah’s Ark Scans הודיע על שלב חדש במחקרי התצורה הגיאולוגית דורופינר במזרח טורקיה, כ-29 קילומטרים דרומית להר אררט.

לא מדובר בגילוי מוכח של התיבה, אלא במקום שנוי במחלוקת שמעורר עניין במשך עשורים אצל גיאולוגים, ארכיאולוגים, חוקרי היסטוריה תנ”כית וארגונים דתיים. יש הרואים בדורופינר תצורה טבעית. אחרים רואים בה סימן אפשרי למבנה מלאכותי עתיק, שצורתו וגודלו מזכירים את תיאור תיבת נוח בתנ”ך.

מה ידוע על תצורת דורופינר

תצורת דורופינר נמצאת במזרח טורקיה, באזור מחוז אגרי, קרוב להר אררט ובקרבה יחסית לגבול עם איראן. חיצונית, האובייקט מזכיר את קווי המתאר של כלי שיט גדול, כאילו נטמע באדמה. צורה זו היא שגרמה לקשר את המקום עם הסיפור התנ”כי על תיבת נוח.

ההיסטוריה של האובייקט לא התחילה ב-2026. לפי דיווחים מקומיים, התצורה המוזרה יכלה להתגלות כבר ב-19 במאי 1948 לאחר גשמים כבדים ורעידות אדמה, כאשר חלק מהתבליט הפך ליותר בולט. מאוחר יותר, באוקטובר 1959, קפטן טורקי בשם אילהן דורופינר ראה את האובייקט בתצלום אווירי במהלך משימת מיפוי עבור נאט”ו. שמו הוא שהתקבע על המקום.

כבר בספטמבר 1960 הגיעה לשם קבוצת מחקר ראשונה. היא כללה את אילהן דורופינר עצמו, ג’ורג’ ונדמן ופרופסור לפוטוגרמטריה ארתור ברנדנברגר. החוקרים ערכו במקום בדיקה קצרה, חפרו בתוך התצורה ה’דמוית סירה’ ואפילו השתמשו בחומרי נפץ. אך במשך יומיים של עבודה הם מצאו רק אבנים ואדמה. בהודעה הרשמית אז הגיעו למסקנה שאין שרידים ארכיאולוגיים נראים לעין, והאובייקט הוא ‘תופעת טבע’ ולא מבנה מעשה ידי אדם.

לכן אי אפשר לקרוא לדורופינר גילוי חדש. הכירו אותו, הגיעו אליו, התווכחו עליו. אך הבדיקה הראשונה לא סיפקה את מה שבדרך כלל נדרש לפריצת דרך ארכיאולוגית רצינית: מבנים מעץ, חפצים, חומר מתוארך, סימני עיבוד או סימנים חד משמעיים של כלי שיט עתיק.

מדוע המקום לא נחקר באופן מלא קודם

לאחר הבדיקה של 1960, האובייקט נותר זמן רב בשולי העניין המדעי. הסיבה לא הייתה ששכחו ממנו לחלוטין, אלא שלארכיאולוגיה האקדמית לא היה בסיס מספיק להתחיל חפירות יקרות ומורכבות.

מאוחר יותר חזר העניין בדורופינר ב-1977, כאשר חוקר חובב אמריקאי בשם רון וייאט החל לקדם את המקום באופן פעיל. בשנות ה-80 הצטרפו לנושא חובבים נוספים, כולל דיוויד פסולד והגיאופיזיקאי ג’ון באומגרדנר. הם השתמשו בגיאו-ראדר, ביצעו מדידות וטענו שבתוך התצורה עשויות להיות מבנים סדירים. פסולד בתחילה חשב שהאובייקט עשוי להיות שריד של ספינה, ואורך התצורה קושר למידות התנ”כיות של התיבה.

אך שלב זה הפך את הנושא לבעייתי עבור המדע האקדמי. סביב דורופינר נוצרה מוניטין של מקום שמקודם יותר על ידי ‘ציידי תיבות’ מאשר בתי ספר ארכיאולוגיים אוניברסיטאיים. כאשר האובייקט נקרא מראש תיבת נוח, עוד לפני בדיקה עצמאית, מדענים מתייחסים להצהרות כאלה בזהירות רבה יותר.

ב-1994 ביקר דיוויד פסולד במקום יחד עם הגיאולוג האוסטרלי איאן פלימר והגיע למסקנה שהתצורה אינה ספינה. וב-1996 פרסם פסולד יחד עם הגיאולוג לורנס קולינס עבודה ביקורתית, שבה תואר דורופינר כתצורה גיאולוגית טבעית, שנחשבה בטעות לתיבת נוח. המחברים הסבירו את ה’קירות המתכתיים’ כריכוזים טבעיים של לימוניט ומגנטיט, ואת ה’סימנים’ האחרים כתכונות של סלעים ומינרלים.

זה צינן מאוד את העניין של הקהילה המדעית. עבור גיאולוגים רבים, דורופינר הפך לדוגמה כיצד תצורת תבליט יוצאת דופן, ציפייה דתית ורצון למצוא אישור לטקסט עתיק יכולים להוביל למסקנות נועזות מדי.

מה השתנה עכשיו

השלב החדש שונה מהניסיונות הקודמים בכך שפרויקט Noah’s Ark Scans מדבר לא על חפירות מיידיות, אלא על תוכנית מחקר מקיפה. באתר הפרויקט מצוין שזהו תוכנית רב-שלבית, שאושרה רשמית על ידי מספר גופים ממשלתיים, ומאז 2019 הצוות משתמש בגיאו-ראדר, אלקטרוטומוגרפיה, LiDAR וניתוח כימי כדי להבין האם התצורה היא קפל טבעי או שריד של מבנה עץ גדול שנהרס.

בפרסום מ-18 ביוני 2026 שוב משך תשומת לב ההודעה על אישור לעבודות בקנה מידה גדול. לפי הצהרת החוקרים, הם מתכננים להשתמש בקידוח לא הרסני, רחפנים תת-קרקעיים, חישה מרחוק ועיבוד מעמיק יותר של הנתונים הגיאופיזיים שכבר התקבלו.

בעבר הצוות הצהיר שסריקות הגיאו-ראדר חשפו מתחת לפני השטח חללים, קווים זוויתיים, מסדרונות ומבנים רב-שכבתיים. לפי גרסת תומכי ההיפותזה, זה עשוי להזכיר את הארגון הפנימי של כלי שיט גדול. בפרסומים נפרדים הוזכרו גם נתונים על מנהרה משוערת, שמתחילה בעומק של כ-4.3 מטרים, נמשכת כמעט 12 מטרים, ואז יורדת עמוק יותר ומתחברת לחלל מרובע גדול.

אך כאן חשוב לשמור על זהירות. גיאו-ראדר מראה אנומליות, צפיפויות, חללים וקווי מתאר, אך בעצמו אינו מוכיח שמדובר בספינה. כדי להגיע למסקנה חזקה, יש צורך בדגימות, תיארוך, בדיקה עצמאית והסבר גיאולוגי של האתר.

מדוע החפירות שם קשות

ישנן גם סיבות מעשיות מדוע דורופינר לא נחפר מזמן ובאופן מלא. המקום נמצא במזרח טורקיה, באזור מורכב, שבו כל עבודה דורשת אישורים, השתתפות של רשויות מקומיות, אוניברסיטאות ושירותי הגנה על המורשת התרבותית. אי אפשר פשוט להגיע ולחפור שם.

בנוסף, התצורה עצמה נמצאת באזור של תבליט לא יציב, תנועות קרקע ותנאי חורף קשים. אם מתחת לאדמה אכן יש מבנה עתיק, חפירה גסה עלולה להרוס אותו. אם זו תצורה טבעית, עבודות בקנה מידה גדול עלולות לפגוע באובייקט הגיאולוגי ללא תועלת מדעית רצינית.

לכן בשנים האחרונות הדגש הוא לא על חשיפה ישירה של האובייקט, אלא על שיטות זהירות: גיאו-ראדר, סריקה תלת-ממדית, ניתוח קרקע, קידוח ליבה ומכשירים תת-קרקעיים. ב-2025 גם דווח שהעבודות בשטח תלויות באמצעי הגנה ותיאומים עם הרשויות הטורקיות והאוניברסיטאות האזוריות.

לקהל הישראלי זה חשוב במיוחד. סיפור נוח הוא חלק מהתנ”ך ומהמורשת התנ”כית הכללית של האזור. אך העניין בסיפור התנ”כי אינו מבטל את הזהירות המדעית. בנושאים כאלה אי אפשר להחליף עובדה בציפייה, והיפותזה במסקנה מוכנה.

מדוע מדענים מתווכחים על דורופינר

תומכי הגרסה על התיבה שמים דגש בעיקר על הצורה והגודל של האובייקט. דורופינר נראה כמו מבנה ‘דמוי סירה’ מוארך, ואורכו מצוין לעיתים קרובות כ-164 מטרים או 538 רגל. זה קרוב לתיאור התנ”כי של התיבה: 300 אמות באורך, 50 אמות ברוחב ו-30 אמות בגובה. בהמרה למערכת המטרית מציינים לעיתים קרובות כ-157 מטרים באורך, 26 מטרים ברוחב ו-16 מטרים בגובה, אם כי הגודל המדויק של אמה עתיקה תלוי במערכת המדידה שנבחרה.

כמו כן, תומכי ההיפותזה מציינים את תוצאות ניתוחי הקרקע. בפרסומי הפרויקט והמדיה הוזכרו הבדלים בהרכב הכימי, רמות מוגברות של חומר אורגני, פחמן ואשלגן, וכן סימנים אפשריים של עץ מתפורר. בחלק מהדיווחים דובר על משקעים ימיים וסימנים להצפה עתיקה, אך מסקנות אלו זקוקות לבדיקה עצמאית זהירה.

הספקנים עונים שצורת האובייקט עשויה להיות תוצאה של תהליכים טבעיים. בעבודה הביקורתית של קולינס ופסולד, דורופינר מתואר כתצורה סלעית טבעית, ו’הקירות’, ‘המתכת’ ו’העץ’ מוסברים כמינרלים, קפלי סלעים ומבנים מטמורפיים.

לכן השאלה המרכזית נותרת פתוחה: האם האנומליות התת-קרקעיות הן סימנים לאובייקט מלאכותי או שמדובר בגיאולוגיה טבעית ומורכבת. נכון לעכשיו אין תשובה סופית.

במובן זה, נאנובסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה את סיפור דורופינר לא כסנסציה מוכנה, אלא כדוגמה חשובה לאופן שבו טקסט עתיק, ארכיאולוגיה, גיאולוגיה וזיכרון דתי ממשיכים להתווכח ביניהם. עבור ישראל נושא כזה אינו נשמע מופשט: הוא קשור לתנ”ך, לתפיסה על המזרח התיכון העתיק ולשאלה היכן מסתיימת האמונה ומתחילה המדע הניתן לבדיקה.

מתי לצפות לתוצאות

לפי הצהרות מחברי הפרויקט, תוכנית המחקר המורחבת אמורה להימשך ב-2026, והתוצאות הראשונות יוגשו לאחר עיבוד ובדיקת הנתונים. זו הסתייגות חשובה: כותרת רועשת יכולה להופיע ביום אחד, אך מסקנה מדעית דורשת זמן, דגימות, ניתוח ואישור עצמאי.

אם מחקרים חדשים יראו קיום של מבנים מלאכותיים, זה יהיה אירוע בקנה מידה עולמי. תוצאה כזו תעורר עניין אצל ארכיאולוגים, היסטוריונים של דת, מומחים למזרח התיכון העתיק, חוקרי טקסטים תנ”כיים וקהל רחב בישראל.

אם יאושר שדורופינר הוא תצורה טבעית, גם זו תהיה תוצאה חשובה. המדע יקר לא רק כשהוא מאשר ציפיות, אלא גם כשהוא עוזר להפריד בין היפותזה יפה לתמונה אמיתית של העבר.

נכון לעכשיו, לאחר ההודעה מ-18 ביוני 2026, הניסוח המדויק ביותר נותר זהיר: קבוצה בינלאומית קיבלה אישור לשלב חדש של חקר תצורת דורופינר, שתומכי ההיפותזה מקשרים לתיבת נוח. אין עדיין הוכחות מספיקות למסקנה סופית.

אך עצם העובדה של משלחת חדשה כבר עושה את הסיפור הזה בולט. אחד הסיפורים התנ”כיים המפורסמים ביותר נבדק שוב בכלים של המאה ה-21 — במזרח טורקיה, ליד הר אררט, שם טקסט עתיק, אמונה, גיאולוגיה וארכיאולוגיה ממשיכים לשאול זה את זה שאלות לא נוחות.

…
אורי גלר, טראמפ ו”נשק בתדר נמוך”: איך גרסה מוזרה הגיעה לחדשות בישראל - 23 יוני 2026, 13:07, - Новости Израиля

יהודים מאוקראינה: אהרון דוד גורדון – שורשים אוקראינים של האידיאולוג הציוני ותולדות “גורדוניה” - 22 יוני 2026, 20:48, - Новости Израиля

ישראל נכנסה לחמשת המדינות המובילות במספר הביקורים באוקראינה בשנת 2025: מה עומד מאחורי המספר הזה - 22 יוני 2026, 20:48, - Новости Израиля