בלילה שבין 2 ביולי 2026 הטרוריסטים הרוסים שוב תקפו את אוקראינה כפי שרק מדינה שהפכה את הטרור נגד אנשים חפים מפשע לחלק מאסטרטגיית המלחמה שלה יכולה. המוקד העיקרי של ההתקפה היה קייב – עיר שבה אנשים ישנו בלילה בדירותיהם, הסתירו ילדים במסדרונות ובמקלטים, הקשיבו לפיצוצים, חיכו לסיום האזעקה ובבוקר ראו לא רק מבנים פגועים, אלא חיים אנושיים הרוסים.
נכון ל13:30 ידוע על 18 הרוגים כתוצאה מהתקפת הלילה הרוסית על קייב. מספר זה עשוי להתעדכן, מכיוון שהמצילים ממשיכים לעבוד במקומות הפגיעה, במיוחד במחוז דרניצקי, שם נהרסו בתים מגורים ועדיין עשויים להימצא אנשים תחת ההריסות. עשרות אנשים נפצעו, ביניהם ילדים, רופאים ועובדי שירותי חירום. דיווחים רשמיים מוקדמים מקייב דיברו על 13 הרוגים ו-86 פצועים, מאוחר יותר סוכנויות בינלאומיות דיווחו כבר על לפחות 17 הרוגים ויותר מ-80 פצועים.
אבל גם כשאנחנו כותבים ’18 הרוגים’, חשוב לא לתת למספר הזה להפוך לסטטיסטיקה יבשה. זה לא רק שורה בעדכון חדשות. אלו 18 עולמות אנושיים שהטרוריסטים הרוסים השמידו בלילה אחד. אלו הורים, ילדים, בני זוג, שכנים, חברים של מישהו. אלו אנשים שלא נלחמו נגד רוסיה, לא עמדו בקו החזית ולא היו מטרות צבאיות. הם פשוט חיו בקייב.
מכה לא לחזית, אלא לעיר ישנה
רוסיה שוב ניסתה להציג את המכה כ’תגובה’ לפעולות אוקראינה. אבל אחרי לילה שבו נהרסו בתים מגורים, נפגעו מתקנים אזרחיים, נפצעו ילדים ורופאים, הסברים כאלה נשמעים כהמשך לפשע. כאשר טילים ורחפנים עפים על עיר שבה אנשים ישנים, זו לא פעולה צבאית. זה טרור.
לפי נתוני חיל האוויר האוקראיני, בלילה שבין 2 ביולי רוסיה השתמשה ב570 אמצעי תקיפה אוויריים: 74 טילים ו496 רחפנים מסוגים שונים. בהתקפה השתמשו בטילים בליסטיים, טילים שיוט, ‘קליברים’, X-101, טילים מונחים אוויריים, שאהד, ‘גרברה’, ‘איטלמאס’, תחמושת משוטטת ורחפנים מדמים. המוקד העיקרי של המכה היה קייב.
מערכת ההגנה האווירית האוקראינית הפילה או דיכאה את רוב המטרות – 48 טילים ו476 רחפנים, אך חלק מהמכות בכל זאת הגיעו לקרקע. לפי נתונים ראשוניים, נרשמו פגיעות של 25 טילים בליסטיים ו12 רחפנים תקיפה ב-33 מיקומים, ושברי מטרות שהופלו נפלו בעוד 18 מיקומים.
המספרים האלה מראים את היקף הטרור הלילי. אבל מאחוריהם צריך לראות לא רק סטטיסטיקה צבאית, אלא בחירה מודעת של הצד הרוסי. הטרוריסטים הרוסים לא רק משגרים טילים. הם בונים התקפה כזו כדי להעמיס על מערכת ההגנה האווירית, להאריך את האזעקה לשעות, להכריח אנשים לחיות בפחד ולגרום למכה מקסימלית לחיים האזרחיים.
מחוז דרניצקי, בתים הרוסים ואנשים קדושים של הצלה
הצילומים הקשים ביותר של הלילה הזה הגיעו ממחוז דרניצקי בקייב. שם נהרסו חלקית בנייני מגורים רבי קומות ובתים פרטיים, ממשיכים עבודות חיפוש והצלה, והמצילים מפרקים את ההריסות שם שבבוקר עוד היו דירות, מטבחים, חדרי ילדים וחיים רגילים. בקייב נפגעו עשרות מתקנים, כולל מבנים מגורים ותשתיות אזרחיות; סוכנויות בינלאומיות דיווחו גם על הרס חמור באזורים מגורים בבירה.
ברגעים כאלה במיוחד ברור מי הוא מי. יש שמשגרים טילים על עיר ישנה. אחרים נכנסים לבתים הרוסים, מחפשים חיים תחת הלוחות, מוציאים פצועים, עוזרים לאלה שביתם נעלם תוך שניות. המצילים האוקראינים, הרופאים, השוטרים, שירותי הציבור בלילה הזה שוב עשו עבודה שדורשת לא רק מקצועיות, אלא גם כוח פנימי עצום.
אפשר לקרוא להם פשוט שירותים. אבל אחרי לילות כאלה רוצים לומר בצורה מדויקת יותר: אלו אנשים קדושים של הצלה. כי בזמן שהטרוריסטים הרוסים משמידים, הם מחזירים לאנשים סיכוי לחיים. בזמן שרוסיה זורעת מוות, הם בידיים, בטכנולוגיה, באור הפנסים ובסבלנותם מנסים להוציא מתחת להריסות את אלה שעוד אפשר להציל.
קייב הכריזה על 3 ביולי כיום אבל על ההרוגים כתוצאה מהתקפת רוסיה. בבירה צריכים להיות מונפים דגלים בחצי התורן ובוטלו אירועים בידוריים. זה לא פורמליות, אלא תגובה טבעית של עיר שאיבדה שוב אנשים כתוצאה ממכה על שכונות מגורים.
אוקראינה מכה במכונת המלחמה. רוסיה מכה באנשים
אחרי התקפות כאלה חשוב לדבר לא רק על הכאב, אלא גם על ההבדל העקרוני בין איך שאוקראינה מגנה על עצמה לבין איך שרוסיה מנהלת את המלחמה שלה. אוקראינה מגבירה את המכות על מכונת המלחמה הרוסית: על זיקוק נפט, מערכת דלק, לוגיסטיקה, מחסנים, מתקני תעשייה צבאית ותשתיות שעוזרות לתוקפן להמשיך לתקוף.
רוסיה עונה במכות על ערים. על בתים מגורים. על אלה שלא מקבלים החלטות על המלחמה, לא מפקדים על הצבא ולא מייצרים טילים. על אנשים שהיו בבית בלילה.
הנה כאן נמצאת הגבול המוסרי.
אוקראינה מנסה לשלול מהתוקפן את היכולת להרוג. הטרוריסטים הרוסים מנסים לשבור את החברה האוקראינית בפחד, בכאב ובעייפות. זו לא ‘סימטריה’ ולא ‘החלפת מכות’. אלו שתי אסטרטגיות שונות. אחת מכוונת נגד מכונת המלחמה. השנייה – נגד החיים האזרחיים עצמם.
לכן במיוחד ציני נשמעות הניסיונות הרוסיים להצדיק את המכות על קייב בהתקפות האוקראיניות על תשתיות נפט וצבאיות רוסיות. לאוקראינה יש זכות מלאה להגן על עצמה ולפגוע במטרות חוקיות של התוקפן. מכות על בתים מגורים, ילדים, רופאים ומצילים – זה לא תשובה, אלא פשע מלחמה ופרקטיקה טרוריסטית של מדינה שכבר מזמן הפסיקה להסתיר את מהותה.
Patriot – זה לא פוליטיקה, אלא חיים
המסקנה הצבאית העיקרית של הלילה הזה מאוד קונקרטית: אוקראינה זקוקה באופן קריטי לPatriot וטילים עבורם. לא מתישהו, לא אחרי סבב הצהרות נוסף, לא אחרי הפסקה דיפלומטית חדשה, אלא עכשיו. כי דווקא הבליסטיקה נשארת אחת החלקים המסוכנים ביותר של התקפות רוסיות, ודווקא נגדה אוקראינה זקוקה למערכות שיכולות להגן על ערים באמת.
כאשר הטרוריסטים הרוסים משגרים טילים בליסטיים על הבירה, השאלה של Patriot מפסיקה להיות נקודה במשא ומתן בינלאומי. זו שאלה האם הכניסה תישאר שלמה. זו שאלה האם הילד יספיק להתעורר בבוקר. זו שאלה האם המצילים יוציאו אנשים חיים ולא מתים.
אחרי ההתקפה, שר החוץ של אוקראינה אנדריי סיביגה דרש מהשותפים הבינלאומיים לא להסתפק במילים של גינוי. אוקראינה זקוקה להחלטות קונקרטיות: מערכות הגנה אווירית, טילים עבורם, הגברת הלחץ הסנקציוני על רוסיה ותמיכה נוספת. הנשיא ולדימיר זלנסקי גם הדגיש כי אספקת מערכות הגנה אווירית היא נושא בעדיפות ראשונה, והסכמים על Patriot וייצור משותף של אמצעים נגד בליסטיקה יכולים לעצור מכות כאלה.
לקהל הישראלי זה צריך להיות מובן במיוחד. בישראל לא צריך להסביר מה זה לילה תחת איום טילים. לא צריך להסביר למה הגנה אווירית – זו לא עזרה צבאית מופשטת, אלא הגבול בין חיים למוות. לא צריך להסביר למה אי אפשר לעצור טרוריסטים בדאגה, בהצהרות יפות ובניסוחים זהירים.
הרב הראשי של אוקראינה: הלב כואב על כל אחד
אחרי התקפת הלילה הרב הראשי של אוקראינה כתב שלבו כואב על כל אדם שנפגע ועל כל בית שנהרס, שבו חיו משפחות קייב בשלום. הוא דיבר על תפילה לנשמות ההרוגים, על החלמה מהירה לפצועים ועל תודה לאלוהים, למערכת ההגנה האווירית, למצילים ולרופאים על כך שהצליחו למנוע זוועה גדולה יותר.
לקהל היהודי והישראלי המילים האלה יש כוח מיוחד. כי מדובר לא רק על פוליטיקה, מלחמה או ביטחון בינלאומי. מדובר על זיכרון אנושי, על כאב, על בהירות מוסרית, על הבנה שאי אפשר להתרגל לרצח אנשים חפים מפשע כ’רקע חדשותי’.
החושך אינו נצחי. אבל הוא מתחזק כאשר העולם מחפש מילים במקום פעולות.
העולם צריך להגיב לא בצער, אלא בהחלטות
אחרי לילות כאלה המשפט ‘אנחנו מגנים’ נשמע ריק, אם לא מגיעות אחריו טילים למערכת ההגנה האווירית, סנקציות חדשות, נכסים רוסיים מוקפאים, בידוד אמיתי של מדינת הטרור ולחץ על אלה שעוזרים לרוסיה להמשיך במלחמה. אי אפשר לעצור את הטרור הרוסי בדאגה. אפשר לעצור אותו רק בכוח, בהגנה ובמחיר שמוסקבה תתחיל לשלם על כל לילה כזה.
גם אזרחי רוסיה לא יכולים להעמיד פנים לנצח שזו לא המלחמה שלהם. המדינה שלהם משגרת את הטילים. החברה שלהם משלמת את המיסים. השתיקה משרתת את הדיקטטורה שלהם. ובזמן שהם שותקים, קייב קוברת אנשים, המצילים מפרקים את ההריסות, והילדים באוקראינה לומדים להירדם לצליל האזעקה.
קייב לא חוותה רק התקפה נוספת. קייב חוותה הוכחה נוספת לכך שהטרור הרוסי לא יפסיק מעצמו. צריך לעצור אותו – במערכת ההגנה האווירית, בסנקציות, בבידוד, בלחץ ובבהירות מוחלטת של העולם: לרוצחי אנשים חפים מפשע אין זכות לתירוצים.
נכון ל13:30 ידוע על 18 הרוגים.
זו לא סטטיסטיקה. אלו אנשים שנרצחו.
ואם העולם באמת רוצה שיהיו פחות לילות כאלה, הוא צריך להפסיק למדוד את העזרה לאוקראינה בזהירות ולהתחיל למדוד אותה בחיים שניצלו.
…
הבמאי האוקראיני יעמוד בראש חבר השופטים של תחרות הקולנוע הישראלי בפסטיבל הקולנוע ה-43 בירושלים - 4 יולי 2026, 15:25,
- Новости Израиля
סומי לאחר המכה של קאב: מרכז העיר, דם על האצבעות וחמישה שניצלו מתחת להריסות - 4 יולי 2026, 13:08,
- Новости Израиля
“גן הילדים של עתיד אוקראינה”: כיצד הניסיון הישראלי יעזור לילדים אוקראינים לגדול בזמן המלחמה - 3 יולי 2026, 15:25,
- Новости Израиля