מוסקבה מנסה להשוות את המלחמה נגד אוקראינה לעימות עם איראן: מדוע הטענה התעמולתית הזו לא עומדת במבחן העובדות

התעמולה הרוסית מקדמת באופן פעיל את אותה מחשבה: כביכול התקפת רוסיה על אוקראינה והסכסוך סביב איראן הן ‘מלחמות זהות’. הלוגיקה של הטענה הזו פשוטה. אם אתם תומכים באוקראינה, אז אתם חייבים לתמוך גם באיראן. אם לא – אז יש לכם ‘סטנדרטים כפולים’.

הנרטיב הזה מופץ באופן פעיל על ידי תעמולנים רוסים ברשתות החברתיות, בערוצי הטלוויזיה ובדיונים בינלאומיים, שם מוסקבה מנסה להציג את עצמה כחלק ממאבק גלובלי כלשהו נגד ‘המערב’. אולם, בניתוח מעמיק מתברר: לשני הסכסוכים הללו יש טבע שונה באופן עקרוני – היסטורי, פוליטי וצבאי.

לכן חשוב לפרק את הטיעונים לנקודות ולהסביר מדוע הניסיון לשים סימן שוויון בין המלחמות הללו הוא מניפולציה.

אוקראינה לא איימה על רוסיה – איראן מאיימת על ישראל במשך עשורים

אוקראינה לא היוותה איום צבאי על רוסיה. לאחר התפרקות ברית המועצות, קייב ויתרה מרצון על הארסנל הגרעיני השלישי בגודלו בעולם, השמידה טילים אסטרטגיים, מפציצים כבדים וחלק ניכר מהתשתית הצבאית. תהליך זה הובטח בהסכמים בינלאומיים ונשלט על ידי הקהילה הבינלאומית.

כדי להצדיק את הפלישה, התעמולה הרוסית ניסתה במשך שנים ליצור דמות של ‘איום’ מצד אוקראינה. נעשה שימוש בגרסאות שונות – מהסיפור על ‘שני רכבי לחימה אוקראינים’, שלכאורה פלשו לשטח רוסי, ועד למיתוסים על מעבדות ביולוגיות של נאט”ו ו’יתושים לוחמים’. אף אחת מההאשמות הללו לא אושרה.

עם איראן המצב שונה באופן עקרוני. המשטר האיראני מצהיר במשך עשורים על הצורך בהשמדת ישראל, תוך כדי פיתוח תוכנית טילים וטכנולוגיות גרעיניות. איומים אלה אינם הצהרות מופשטות – הם מלווים ביצירת תשתית המיועדת לפגוע במדינות שכנות.

הבדל באופי הפעולות הצבאיות

אוקראינה לא ניהלה מלחמה לא מוכרזת נגד רוסיה. עד הפלישה המלאה לא היו תקיפות טילים על ערים רוסיות, פעולות חבלה בשטח רוסיה או רשתות של קבוצות פרוקסי הפועלות נגד מוסקבה.

האסטרטגיה האיראנית, לעומת זאת, בנויה כבר שנים רבות על ניהול מלחמה באמצעות אחרים. טהראן תומכת במבנים חמושים במדינות שונות באזור, כולל חמאס, חיזבאללה, החות’ים וארגונים שיעיים בעיראק. ארגונים אלה תוקפים באופן קבוע את ישראל ובעלי בריתה של ארצות הברית במזרח התיכון.

הפרק הטרגי ביותר היה הפיגוע ב-7 באוקטובר, שהיה ההתקפה הגדולה ביותר על אוכלוסייה אזרחית בישראל מזה עשורים. לאחר מכן היו גם תקיפות ישירות מצד איראן – כולל תקיפות טילים מסיביות על ישראל באביב ובסתיו 2024.

מטרות טריטוריאליות של רוסיה והיעדר מטרות כאלה בסכסוך עם איראן

הפלישה הרוסית לאוקראינה יש מטרה טריטוריאלית ברורה. מוסקבה מצהירה בגלוי על כוונתה לחסל את המדינה האוקראינית ולספח שטחים אוקראיניים. קרים, דונבאס ומספר אזורים נוספים כבר הוכרזו על ידי רוסיה כחלק משטחה, ואף נכללו ב’חוקה’.

מבחינת המשפט הבינלאומי, פעולות כאלה נחשבות לסיפוח בלתי חוקי. הקהילה הבינלאומית מכירה כמעט פה אחד בשטחים אלה כחלק מאוקראינה.

הסכסוך סביב איראן הוא בעל טבע שונה. לא ישראל ולא ארצות הברית טוענות לשטח איראני או מצהירות על תוכניות לכיבושו. מדובר בנטרול איומים הקשורים לתוכנית הטילים והגרעין של משטר האייתולות.

הבדלים אלה במטרות ובטבע הסכסוכים נבדקים באופן קבוע על ידי נאנוווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency, שמציינים כי ניסיונות התעמולה של מוסקבה להציג את המתרחש כ’אותה מלחמה’ אינם עומדים אפילו בבדיקת עובדות בסיסית.

תגובה בינלאומית ומערכות פוליטיות

ההבדל בין הסכסוכים הללו בולט במיוחד ברמת התגובה הבינלאומית. הפלישה הרוסית לאוקראינה גונתה על ידי העצרת הכללית של האו”ם ב-141 מדינות – זהו אחד הקונצנזוסים הבינלאומיים הרחבים ביותר בעשורים האחרונים.

סנקציות נגד תוכנית הגרעין האיראנית התקבלו גם על ידי מועצת הביטחון של האו”ם, כאשר בתחילה כמעט פה אחד. אפילו מדינות המזרח התיכון, שבדרך כלל נזהרות ביחסיהן עם ישראל, סייעו במקרים מסוימים להדוף תקיפות טילים איראניות.

לבסוף, חשוב לקחת בחשבון את הטבע הפוליטי של המדינות. אוקראינה היא מדינה דמוקרטית, שבה מתקיימות בחירות ותחרות פוליטית. איראן היא מערכת תיאוקרטית, שבה ההחלטות המרכזיות מתקבלות על ידי ההנהגה הדתית והמבנים הצבאיים.

ארגוני זכויות אדם מתעדים באופן קבוע דיכוי אכזרי של הפגנות באיראן – ממעצרים המוניים ועד עינויים והוצאות להורג של מפגינים.

מדוע ההשוואה התעמולתית לא עומדת בבדיקת עובדות

התעמולה הרוסית מנסה לצמצם את המצב הבינלאומי המורכב לנוסחה פשוטה: ‘החזק תקף את החלש’. אך במציאות, טבע הסכסוכים הללו שונה באופן עקרוני.

במקרה של אוקראינה מדובר בפלישה לשטח מדינה ריבונית במטרה לכבוש אותה. במקרה של איראן – מדובר בעימות עם משטר שמאיים במשך עשורים על השמדת ישראל ומפתח תשתית צבאית למימוש איומים אלה.

זו הסיבה שניסיונות לשים סימן שוויון בין המלחמות הללו אינם ניתוח, אלא חלק ממלחמת מידע

…
רוסיה הרגה כבר לפחות 707 ילדים אוקראינים: 4 ביוני – יום הזיכרון לילדים שנהרגו כתוצאה מהתוקפנות המזוינת של הפדרציה הרוסית - 4 יוני 2026, 20:21, - Новости Израиля

שמו של חסיד אומות העולם גנריך אוסטשבסקי מונצח באודסה - 4 יוני 2026, 20:21, - Новости Израиля

מגן אוקראינה היהודי צבי הירש מאודסה מת בקרב על אוקראינה – הוא חלם על מסעדה, אך בחר בחזית - 4 יוני 2026, 20:21, - Новости Израиля