הרב הראשי של אוקראינה דן בשגרירות ארה”ב בחופש הדת בזמן המלחמה

רוסיה לא רק הורסת ערים: הרב הראשי של אוקראינה דן עם ארה”ב במתקפות על קהילות דתיות.

הרב הראשי של אוקראינה משה ראובן אסמן דיווח ב-22 ביוני 2026 על פגישה בשגרירות ארה”ב באוקראינה עם ספנסר קרטיין, נציג מחלקת המדינה של ארה”ב. בהודעת הרב דובר על מצב חופש הדת באוקראינה, התקפות רוסיות על מבנים דתיים ורדיפת מאמינים בשטחים הכבושים זמנית.

הפגישה הזו חשובה לא רק כאירוע דיפלומטי. היא מראה שהמלחמה של רוסיה נגד אוקראינה אינה רק נושא צבאי ופוליטי. זו גם מלחמה נגד קהילות, מקדשים, בתי כנסת, בתי תפילה, אנשי דת וזכות האדם להתפלל ללא פחד.

לפי מחלקת המדינה של ארה”ב, ספנסר קרטיין מכהן כסגן עוזר מזכיר המדינה בלשכה לענייני אירופה ואירואסיה. בתחום אחריותו, בין היתר, נושאים של סיוע לאירופה ואירואסיה, נושאי השואה, דיפלומטיה ציבורית וחופש דת.

עבור אוקראינה, פגישה כזו היא עוד אישור: נושא חופש הדת בזמן התוקפנות הרוסית חורג מגבולות הסדר היום הפנימי. הוא הופך לחלק מהשיח הבינלאומי על מה בדיוק אוקראינה מגנה ומה בדיוק רוסיה מנסה להרוס.

על מה דיברו בשגרירות ארה”ב

משה ראובן אסמן ציין שבפגישה נדונו מספר נושאים מרכזיים:

• מצב חופש הדת באוקראינה,
• התקפות רוסיות על מבנים דתיים,
• רדיפת מאמינים בשטחים הכבושים זמנית ו
• חשיבות התמיכה באוקראינה מצד ארה”ב.

בנפרד הוא הדגיש שהיום קהילות דתיות שונות באוקראינה חוות יחד את כאב המלחמה, עוזרות לאנשים ומתפללות לניצחון הטוב על הרע.

זו ניסוח מדויק מאוד למדינה שבה המלחמה מזמן חרגה מגבולות קו החזית. טילים ורחפנים רוסיים פוגעים בבתי מגורים, בתי חולים, אנרגיה, בתי ספר, אוניברסיטאות, מוזיאונים ומבנים דתיים. עבור אנשים מאמינים, מקדש או בית תפילה הרוס הוא לא רק מבנה. זה מקום שבו הקהילה התכנסה, קברה, חגגה, תמכה בחלשים, הצילה פליטים ושמרה על קשר בין הדורות.

במובן זה, הפגישה בשגרירות האמריקאית לא הייתה רק שיחה על דת. זו הייתה שיחה על איך המלחמה שוברת את החברה האזרחית ואיך קהילות שונות באוקראינה ממשיכות להחזיק יחד.

עבור ארה”ב, נושא חופש הדת הוא באופן מסורתי חלק מהמדיניות החוץ. לכן תשומת הלב של וושינגטון לנושא זה באוקראינה יש משמעות נפרדת. מדובר לא רק בסיוע צבאי, אלא גם בתיעוד איך התוקפנות הרוסית הורסת את יסודות החיים החופשיים.

מי היה בפגישה

באופן רשמי מההודעה שפורסמה נקראו הרב הראשי של אוקראינה משה ראובן אסמן ונציג מחלקת המדינה של ארה”ב ספנסר קרטיין. בתמונה של הפגישה נראים גם נציגים של קהילות דתיות שונות באוקראינה, אך הרשימה המלאה של המשתתפים לא צוינה בפרסום הפתוח. ידוע בנפרד שבימים אלה קרטיין היה באוקראינה כחלק ממשלחת ממשלת ארה”ב, שכללה נציגי שגרירות ארה”ב האחראים על תוכניות סיוע.

רוסיה פוגעת בחיים הדתיים של אוקראינה

לפי משרד החוץ של אוקראינה, הפלישה הרוסית המלאה גרמה למכה קשה לחופש הדת. משרד החוץ דיווח על 67 אנשי דת שנהרגו מכנסיות וארגונים דתיים שונים, וכן על יותר מ-630 מקומות פולחן שנהרסו או ניזוקו, כולל כנסיות, מסגדים, בתי כנסת ובתי תפילה.

הערכה עדכנית יותר של Mission Eurasia מציגה תמונה קשה עוד יותר. בדו”ח הארגון מינואר 2026 נאמר כי נכון ל-16 בדצמבר 2025 תועדו באוקראינה 737 מבנים דתיים שניזוקו או נהרסו לחלוטין כתוצאה מהתוקפנות הרוסית. ברשימה זו נכללים כנסיות, מנזרים, בתי תפילה, מסגדים, בתי כנסת ומבנים אחרים של קהילות דתיות.

המספרים האלה חשובים, אבל אסור לאבד את האנשים מאחוריהם.

כל מקדש הרוס הוא קהילה שאיבדה את המרכז שלה. כל בית כנסת, מסגד או כנסייה שניזוקו הם מכה לא רק לקירות, אלא גם לזיכרון, לקצב החיים הרגיל, לאפשרות להתכנס יחד ברגע של פחד.

נאנווסטי — חדשות ישראל שמה לב לנושא זה בדיוק משום שעבור הקהל הישראלי שאלת חופש הדת לא יכולה להיות מופשטת. ישראל מבינה היטב שקהילה דתית היא לא רק תפילה. זו עזרה לקשישים, תמיכה במשפחות, עבודה עם ילדים, שמירה על זיכרון, אחריות הדדית ותחושת ביטחון.

מאמינים בשטחים הכבושים

בשטחים הכבושים זמנית המצב קשה עוד יותר. שם החיים הדתיים לעיתים קרובות הופכים למושא של שליטה ישירה. קהילות נאלצות לעבור רישום מחדש לפי הכללים הרוסיים, מנהיגים רוחניים נחקרים ומאוימים, ומאמינים יכולים להירדף בתואנה של מאבק ב”קיצוניות”, “ריגול” או “טרור”.

הוועדה האמריקאית לחופש דת בינלאומי ציינה שלאחר הסיפוח הבלתי חוקי של קרים ב-2014, מבנים רוסיים ומבנים בשליטת רוסיה הנהיגו חוקים דכאניים שהגבילו בחדות את חופש הדת ופגעו במיוחד במיעוטים דתיים. לאחר הפלישה המלאה, ההפרות הללו נמשכו והתגברו: מדובר בהרס בתי תפילה, רציחות, עינויים ורדיפת מנהיגים דתיים.

עבור אוקראינה זה לא רק עניין של זכויות אדם. זה עניין של הישרדות לאומית.

רוסיה מנסה לכבוש את השטחים הכבושים לא רק בכוח צבאי. היא משנה בתי ספר, דרכונים, מדיה, חוקים, מבנים כנסייתיים וחיים ציבוריים. לכן הלחץ על קהילות דתיות הופך לחלק ממדיניות רחבה יותר — למחוק את הזהות האוקראינית ולהחליפה במערכת של פחד ושליטה.

למה הנושא הזה חשוב לישראל

עבור ישראל, הפגישה של הרב הראשי של אוקראינה עם נציג מחלקת המדינה של ארה”ב יש כמה רמות משמעות.

הראשון — יהודי. הקהילה היהודית של אוקראינה נשארת חלק מהחברה האוקראינית בזמן המלחמה. היא חווה הפגזות, פינוי, אבדות, משברים הומניטריים ובו בזמן ממשיכה לעזור לאנשים. כשמשה ראובן אסמן מדבר על חופש דת, הוא מדבר לא רק בשם קהילה אחת. הוא מדבר על זכות כל האנשים באוקראינה לשמור על אמונתם, כבודם וקשרם עם העם.

השני — ישראלי. עבור ישראל נושא הגנת מבנים דתיים, בתי כנסת, זיכרון וקהילות הוא רגיש במיוחד. מלחמה שמחריבה מקומות תפילה לא יכולה להיתפס רק כ”בעיה זרה”. כשטילים ושלטון כיבוש פוגעים בחיים הדתיים, זה נוגע לכל העולם החופשי.

השלישי — פוליטי ומוסרי. רוסיה מנסה להציג את עצמה כמגינת “ערכים מסורתיים”, אבל בפועל המלחמה שלה הורסת מקדשים, הורגת אנשי דת, רודפת מאמינים ומשמידה מקומות פולחן של דתות שונות. הפער הזה בין מילים למעשים צריך להיות ברור גם בישראל.

נאנווסטי — חדשות ישראל רואה בסיפור הזה אות חשוב: אוקראינה מגנה לא רק על גבולותיה. היא מגנה על זכות האנשים לחיות ללא דיקטט, להתפלל ללא פחד, לשמור על קהילותיהם ולהעביר לילדיהם את זהותם.

שנת 2026 כסמל לחירות

בהודעת משה אסמן נשמעו בנפרד שתי תאריכים סמליים שמתקרבים: 35 שנים לשחזור העצמאות של אוקראינה ו-250 שנים לעצמאות ארה”ב.

אוקראינה שחזרה את עצמאותה ב-24 באוגוסט 1991, ולכן בשנת 2026 המדינה מתקרבת ל-35 שנה לאירוע זה. ארה”ב קיבלה את הכרזת העצמאות ב-4 ביולי 1776, ובשנת 2026 אמריקה תחגוג 250 שנה לעצמאותה.

על רקע זה, השיחה על חופש הדת נשמעת לא כנושא צר של פגישה אחת. היא הופכת לתזכורת: חירות המדינה, חירות האדם וחירות האמונה קשורות זו בזו.

אוקראינה היום משלמת מחיר עצום על הזכות להישאר מדינה חופשית. ובדיוק בגלל זה התמיכה באוקראינה מצד ארה”ב, ישראל, אירופה וכל העולם הדמוקרטי לא יכולה להצטמצם רק לנוסחה צבאית. זו גם תמיכה בחברה שמגנה על כבוד האדם.

אוקראינה כחלק מהעולם החופשי

הרב הראשי של אוקראינה הודה לחברים האמריקאים על תשומת הלב לנושא חופש הדת, התמיכה באוקראינה וההבנה שהיום אוקראינה מגנה לא רק על גבולותיה, אלא גם על ערכי העולם החופשי כולו.

המחשבה הזו צריכה להיות המסקנה העיקרית.

רוסיה הורסת לא רק ערים ותשתיות. היא מנסה לשבור קהילות, להכפיף את האמונה לשליטת השלטון הכובש, למחוק זהות ולשלול מאנשים את המקומות המוכרים של תמיכה. לכן השיחה בשגרירות ארה”ב באוקראינה לא הייתה פורמליות, אלא חלק מעדות בינלאומית גדולה על מה שקורה באמת.

עבור ישראל הנושא הזה חשוב במיוחד. במקום שבו הורסים בתי כנסת, כנסיות, מסגדים ובתי תפילה, המלחמה כבר לא רק על שטח. היא נגד זיכרון, אמונה וחירות האדם.

בדיוק בגלל זה הגנת אוקראינה היום היא גם הגנה על זכות האנשים להתפלל, לעזור זה לזה, לשמור על קהילותיהם ולהישאר חופשיים גם כאשר הרוע מנסה להפוך את הפחד לחוק חיים חדש.

…
אורי גלר, טראמפ ו”נשק בתדר נמוך”: איך גרסה מוזרה הגיעה לחדשות בישראל - 23 יוני 2026, 13:07, - Новости Израиля

יהודים מאוקראינה: אהרון דוד גורדון – שורשים אוקראינים של האידיאולוג הציוני ותולדות “גורדוניה” - 22 יוני 2026, 20:48, - Новости Израиля

ישראל נכנסה לחמשת המדינות המובילות במספר הביקורים באוקראינה בשנת 2025: מה עומד מאחורי המספר הזה - 22 יוני 2026, 20:48, - Новости Израиля