באודסה יוקם פסל לזכר ולדימיר ז’בוטינסקי: הוועדה כבר קיבלה החלטה

הוועדה ההיסטורית-טופונימית של מועצת העיר אודסה תמכה פה אחד ביוזמה להקמת פסל-חזה בעיר לאודסאי הדגול, הסופר, המשורר ואחד ממנהיגי התנועה הציונית ולדימיר (זאב) ז’בוטינסקי, ללאו אי אפשר לדמיין את ההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל העתידית.

בינתיים מדובר בתמיכה ברעיון עצמו: המקום הסופי להתקנה עדיין לא אושר, וההחלטה הסופית צריכה להתקבל על ידי חברי מועצת העיר, דיווחו כלי התקשורת של אודסה ב-15 במאי 2026.

עבור אודסה זה לא רק עניין של פסל עירוני. עבור ישראל – לא רק חדשות מאוקראינה. ז’בוטינסקי נולד באודסה, התעצב בסביבה הרב-לשונית והאינטלקטואלית היהודית שלה, ולאחר מכן הפך לדמות שירושתה קשור ישירות להיסטוריה של הציונות, ההגנה העצמית היהודית והמדינה העתידית של ישראל.

יוזמה מאודסה וירושלים

עם ההצעה להקים פסל לזכר ולדימיר ז’בוטינסקי פנו לעירייה מועדון עולמי של אודסאים ומכון מנחם בגין בירושלים. כבר הקשר הזה מראה שמדובר בזיכרון שיצא מזמן מגבולות עיר אחת.

אודסה נתנה לז’בוטינסקי שפה, אופי, ראייה עירונית וזיכרון ספרותי. ישראל קיבלה מרעיונותיו אחד מהקווים החשובים של הציונות הפוליטית, שהשפיע על עשורים של היסטוריה יהודית.

היוזמים הציעו למקם את הפסל ליד תיאטרון האופרה של אודסה – בפאלה-רויאל או ברחוב לנז’רונובסקי. הטיעון לא היה מקרי: בדיוק באזור זה הייתה פעם מערכת העיתון “אודסקי ליסטוק”, שם עבד ז’בוטינסקי. בנוסף, הרומן שלו “חמישה” מתחיל ליד בניין האופרה – אחד הסמלים המרכזיים של אודסה הישנה.

אך בדיוק המקום הפך לנושא המרכזי של המחלוקת.

מדוע פאלה-רויאל עורר שאלות

בישיבת הוועדה ההיסטורית-טופונימית חלק מהמשתתפים ראו את המיקומים המוצעים כ”לא מוצלחים”. פאלה-רויאל והמרחב ליד תיאטרון האופרה – זהו ליבה ההיסטורי של העיר, הקשור לסביבה האדריכלית המוגנת של אודסה.

למרות התמיכה המוחלטת ברעיון יצירת המונומנט עצמו, שאלת המיקום המדויק שלו נותרה פתוחה. חברי הוועדה ההיסטורית-טופונימית הצביעו על כך שיש להמליץ למבקשים על מיקומים חלופיים להצבת הפסל יחד עם מחלקת האדריכלות והתכנון העירוני.

הטיעון המרכזי של המתנגדים למיקום כזה לא היה בז’בוטינסקי עצמו, אלא בשמירה על המראה ההיסטורי של המרכז. פסל חדש באזור זה עשוי לעורר שאלות לגבי האיזון הוויזואלי של המרחב, במיוחד בהתחשב במעמד המרכז ההיסטורי של אודסה ובדרישות לשמירה על הסביבה העירונית.

“עלינו לגשת לשאלה זו בצורה מאוזנת, תוך התחשבות במעמדה של אודסה כאתר מורשת תרבותית עולמית של אונסק”ו”, הדגישו במחלקה הרלוונטית.

מכיוון שהוועדה ההיסטורית-טופונימית היא גוף מייעץ, החלטתה היא בעלת אופי המלצה. הנקודה הסופית באישור המקום והאישור לבניית הפסל צריכה להתקבל על ידי חברי מועצת העיר אודסה בישיבה.

כתוצאה מכך, הוועדה תמכה ברעיון הפסל, אך המליצה לחפש מיקומים אפשריים אחרים יחד עם מבנים עירוניים רלוונטיים. כלומר, ה”כן” הפוליטי והתרבותי כבר נשמע, אך הנקודה האדריכלית על המפה עדיין לא נקבעה.

מדוע ז’בוטינסקי חשוב לאודסה, אוקראינה וישראל

ולדימיר, או זאב, ז’בוטינסקי נולד באודסה בשנת 1880. הוא היה סופר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט, הוגה פוליטי ואחד ממנהיגי התנועה הציונית. שמו קשור לציונות הרוויזיוניסטית, רעיון ההגנה העצמית היהודית והקמת הלגיון היהודי במסגרת הצבא הבריטי.

עבור ישראל, ז’בוטינסקי אינו דמות מוזיאלית. ירושתו ממשיכה להיות חלק מהזיכרון הפוליטי של המדינה, במיוחד במחנה הציוני הימני. מכון מנחם בגין בירושלים כמשתתף ביוזמה עושה את הגשר הזה בין אודסה לישראל במיוחד בולט.

נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה את הסיפור הזה בדיוק בהקשר הזה: אודסה מחזירה למרחב הציבורי לא רק בן עיר מפורסם, אלא אדם שרעיונותיו הפכו לחלק מהדרך למדינה יהודית.

עבור ההקשר האוקראיני, יוזמה זו חשובה גם כן. על רקע המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה, אודסה ממשיכה להרהר מחדש על המרחב העירוני שלה, מחליטה אילו שמות צריכים להיות נראים במרכז העיר ואילו סמלים מהעבר דורשים בחינה מחדש. פסל לז’בוטינסקי בהקשר זה עשוי להיות חלק מעבודה רחבה יותר עם הזיכרון – לא אימפריאלי, אלא עירוני, יהודי, אוקראיני ואירופי.

אודסה בביוגרפיה של ז’בוטינסקי

ז’בוטינסקי תמיד נשאר קשור לאודסה, גם כאשר חייו עברו הרחק מגבולותיה. הרומן שלו “חמישה” הפך לאחד מהטקסטים הספרותיים המפורסמים ביותר על אודסה הישנה, סביבתה היהודית, זיכרון משפחתי ועולם נעלם מתחילת המאה ה-20.

לכן המחלוקת על מקום הפסל אינה מבטלת את העיקר: העיר למעשה הכירה בצורך להחזיר את ז’בוטינסקי למרחב ההיסטורי הנראה שלה.

זה במיוחד סמלי עבור אודסה, שבה ההיסטוריה היהודית לא הייתה תוספת חיצונית לדמות העיר, אלא אחת מהיסודות שלה. יהודי אודסה יצרו עיתונים, בתי ספר, תיאטראות, חוגים ספרותיים, רשתות מסחר, תנועות פוליטיות ומבנים צדקה. ז’בוטינסקי גדל בדיוק בסביבה עירונית מורכבת זו – רב-לשונית, מתווכחת, שאפתנית ומאוד אודסאית.

הזיכרון כבר ניסו לשמר – והרסו אותו

באודסה זו לא הפעם הראשונה שמנסים להנציח את זכרו של ז’בוטינסקי. על הבית ברחוב היהודים, שבו הוא גר, הותקן כבר בשנת 1997 תבליט זיכרון. מאוחר יותר הוא נפגע, ואז נגנב על ידי ונדלים. כיום בעיר נשמרת ציור קיר עם דמותו של ז’בוטינסקי בבזארנה, 33 – בבית שבו הוא נולד וגדל.

פרט זה מעניק ליוזמה החדשה משמעות נוספת.

פסל לז’בוטינסקי – זה לא רק עניין של ברונזה, בסיס ווועדה עירונית. זה עניין של הגנה על הזיכרון. במיוחד באזור שבו המורשת היהודית לעיתים קרובות קיימת בין כבוד, שכחה, מחלוקות פוליטיות וונדליזם ישיר.

מה יהיה הלאה

לאחר החלטת הוועדה ההיסטורית-טופונימית, על המבנים העירוניים לבחור מקום מתאים לפסל. לאחר מכן השאלה צריכה לעבור הליכים נוספים ולהגיע לדיון של חברי מועצת העיר אודסה.

בינתיים אי אפשר לומר שהפסל כבר הוקם או שהנקודה ליד תיאטרון האופרה אושרה סופית. נכון יותר לנסח כך: הוועדה תמכה ביוזמה להקים פסל לזכר ולדימיר ז’בוטינסקי באודסה, אך המקום עדיין מתואם.

עבור ישראל, הסיפור הזה חשוב כבר עכשיו.

הוא מראה שאוקראינה, למרות המלחמה, ממשיכה לעבוד עם הזיכרון ההיסטורי לא רק דרך שינוי שמות רחובות ופירוק סמלים אימפריאליים, אלא גם דרך החזרת שמות הקשורים להיסטוריה היהודית, ציונות ועתיד ישראל.

במקרה של ז’בוטינסקי זה במיוחד נכון. הוא היה בן אודסה ובו זמנית אחד מאותם אנשים שרעיונותיהם הפכו לחלק מהדרך היהודית הגדולה למדינה.

לכן הפסל העתידי באודסה – זה לא רק פסל לאדם מפורסם מהעיר. זה סימן לכך שבין אוקראינה, ישראל והעם היהודי יש זיכרון שלא ניתן לצמצם להצהרות דיפלומטיות. הוא עומד בביוגרפיות, ספרים, רחובות, בתים, תבליטים גנובים והחלטות חדשות של ועדות עירוניות.

…
באודסה יוקם פסל לזכר ולדימיר ז’בוטינסקי: הוועדה כבר קיבלה החלטה - 24 יוני 2026, 20:52, - Новости Израиля

לא לאבד את שלהם: אוקראינה יוצרת את ‘דודומו’ על פי הניסיון של ישראל ומדינות אחרות עם מדיניות חזקה כלפי התפוצות - 24 יוני 2026, 20:52, - Новости Израиля

הקרמלין עצמו הודה בכישלון ‘רוח אנקורידג’: מוסקבה ציפתה לעסקה על דונבאס, אך קיבלה אכזבה - 24 יוני 2026, 20:52, - Новости Израиля