“גן הילדים של עתיד אוקראינה”: כיצד הניסיון הישראלי יעזור לילדים אוקראינים לגדול בזמן המלחמה

באוקראינה, על רקע המלחמה המלאה, מתפתחת מודל חדש של חינוך לגיל הרך — “גן הילדים של עתיד אוקראינה”.

זה לא רק פרויקט הומניטרי נוסף ולא מצגת פדגוגית יפה לכנס. מדובר בניסיון לשנות את הגישה עצמה לגיל הרך במדינה שבה מיליוני ילדים כבר יודעים מה זה סירנות, מקלטים, פינוי, אובדן בית, פרידה מקרובים וחיים במצב של חוסר ודאות מתמיד.

המודל הוצג בלבוב במסגרת Teachers of the Future 2026 (אוקראינית – “מורים של העתיד“) — אחד הפסטיבלים החינוכיים הגדולים ביותר באוקראינה. האירוע התקיים ב-18–19 ביוני 2026, אסף יותר מ-2500 מחנכים, מנהלי בתי ספר, מנהלי חינוך ודוברים ממדינות שונות, והנושא המרכזי שלו היה “אמנות לעצב את העתיד”.

ייחודיות הפרויקט היא שהוא נוצר על ידי מחנכים אוקראינים בשיתוף עם הארגון הישראלי Early Starters International. הניסיון הישראלי כאן חשוב לא כסימן פורמלי של תמיכה בינלאומית, אלא כבית ספר מעשי לעבודה עם ילדים שגדלים בתנאי חרדה, איום ומשבר.

לבוב, Teachers of the Future והצגת המודל החדש

הפסטיבל Teachers of the Future 2026 בלבוב הפך לפלטפורמה שבה דיברו לא רק על רפורמת בתי הספר, כלים דיגיטליים או הכשרת מורים. במרכז תשומת הלב הייתה נושא רחב יותר: כיצד החינוך יכול לעצב את עתיד המדינה שחיה בזמן מלחמה.

מארגני הפסטיבל היו “אוסוויטוריה” ו“Holding emotions “!FEST”. בין השותפים לאירוע הוזכרו מועצת העיר לבוב וEarly Starters, מה שחשוב להבנת הקשר בין העיר, מבני החינוך האוקראיניים והארגון הישראלי.

בין הדוברים המרכזיים שהוכרזו בפסטיבל Teachers of the Future 2026 היו:

זויה ליטווין — ראש האיגוד הציבורי “אוסוויטוריה”, מייסדת בית הספר נובופצ’רסקה.

אוקסן ליסובוי — שר החינוך והמדע של אוקראינה.

סוויאטוסלב וקרצ’וק — מוזיקאי, מנהיג להקת “אוקיאן אלזי”, פעיל חברתי.

ולדימיר מיקוליינקו — ראש עיריית חרסון לשעבר.

סבטלנה טאראברובה — זמרת, מלחינה, כותבת שירים, מפיקה מוזיקלית.

נדז’דה קוזמיצ’ובה — סגנית שר החינוך והמדע של אוקראינה.

גינטאראס סטפונביצ’יוס — שר החינוך והמדע של ליטא לשעבר, מנהל Cormack Consultancy Group.

טטיאנה וקלנקו — מנהלת המרכז האוקראיני להערכת איכות החינוך.

ליליה גרינביץ’ — שרת החינוך והמדע של אוקראינה בשנים 2016–2019.

יקטרינה גולצברג — פסיכולוגית ילדים ומשפחה.

רוסלן גוראק — ראש שירות האיכות של החינוך באוקראינה.

ד”ר ריצ’רד גרבר — מחבר ספרים, מומחה לסקרנות, שינויים ומנהיגות ממוקדת אדם.

רן כהן הרונוב — מייסד ומנכ”ל Early Starters International.

יוליה חרומצ’נקו — מנהלת הפעולות במזרח אירופה בארגון הבינלאומי Early Starters International.

יוסי קיינוליינן — יועץ טכני בכיר Learning2gether2.

ארי פוקה — מנכ”ל Finnish Education Institute Ltd.

נטליה קדיה — מומחית לניהול נוירולוגי, כלכלה התנהגותית וטרנספורמציות ארגוניות.

ארסן מקרצ’וק — ראש שירות הסטטיסטיקה של אוקראינה.

בדיוק בהקשר זה הוצג המודל “גן הילדים של עתיד אוקראינה”.

נכון יותר לקרוא ל-Teachers of the Future לא כנס, אלא דווקא פסטיבל חינוכי. מקורות אוקראיניים משתמשים בניסוח educational festival / освітній фестиваль, מדגישים את היקף האירוע: יותר מ-200 אירועים, אלפי משתתפים ושיחה על עתיד החינוך האוקראיני לא בתיאוריה, אלא בתנאי מלחמה.

לאוקראינה זה עקרוני. כאשר המדינה מגנה על עצמה מפני התוקפנות הרוסית, שאלת גן הילדים עשויה להיראות משנית רק במבט ראשון. למעשה, דווקא הגיל הרך קובע כיצד הילד יבטח בעולם, יבנה מערכות יחסים, יתמודד עם פחד, ילמד עצמאות ויתפוס את עצמו לא כקורבן של נסיבות, אלא כאדם שיש לו בחירה.

למה אוקראינה צריכה גן ילדים חדש

לפני המלחמה, גן הילדים היה עבור משפחות רבות חלק שגרתי מהחיים: סדר יום, מחנך, משחקים, הכנה לבית הספר, תקשורת עם בני גילם. לאחר 2022, המערכת הזו נפגעה.

חלק מגני הילדים נהרסו או ניזוקו. חלק מהילדים עברו לערים או מדינות אחרות. משפחות רבות חיות בין חרדות, הפסקות חשמל, אובדן עבודה, שירות קרובים בחזית והמתנה מתמדת לחדשות. עבור ילד קטן, מציאות כזו לא מוסברת במילים פוליטיות. הוא פשוט מרגיש חוסר יציבות, פחד של מבוגרים, קרע בעולם המוכר והיעדר שגרה נורמלית.

יוניסף ציין כי מאז תחילת הפלישה המלאה, מספר הילדים המבקרים במוסדות לגיל הרך באוקראינה ירד ב-25% בהשוואה לשנת 2021. נכון לאפריל 2025, יותר מ-157 אלף ילדים לא יכלו לבקר בגני ילדים באופן פיזי.

לכן, שאלת החינוך לגיל הרך באוקראינה הפכה לחלק מהשיקום הלאומי.

מדובר לא רק בפתיחת דלתות גני הילדים לאחר שיפוץ. חשוב להבין איך צריך להיות גן ילדים עבור ילד ששמע סירנות, ירד למקלט, ראה את חרדת ההורים, עבר מעיר לעיר או איבד תחושת ביטחון.

התשובה של המודל החדש היא לא להגביר את השליטה והמשמעת, אלא לתת לילד יותר יציבות, עצמאות, אמון בעצמו וניסיון של אינטראקציה בטוחה עם אחרים.

מה משתנה במודל עצמו

“גן הילדים של עתיד אוקראינה” מנוגד ללוגיקה הישנה של החינוך לגיל הרך הפוסט-סובייטי.

במערכת הישנה הזו, המבוגר היה לעיתים קרובות המקור העיקרי לסדר: המחנך מדבר — הילדים עושים. כולם מבצעים את אותה המשימה. כולם צריכים להגיע לתוצאה דומה. ילד טוב הוא זה שמקשיב, לא מפריע, לא מתווכח ולא יוצא מהמסגרת.

המודל החדש מציע גישה אחרת.

הילד הופך לא למבצע פסיבי, אלא למשתתף פעיל בתהליך החינוכי. הוא יכול לבחור חומרים, להציע רעיונות, לחקור נושאים שמעניינים אותו, להשתתף בפרויקטים משותפים, לשאול שאלות וללמוד להתפשר עם ילדים אחרים.

זה לא אומר כאוס או היעדר חוקים. להיפך, מערכת כזו דורשת מהמחנך יותר מקצועיות. המבוגר לא נעלם, אבל תפקידו משתנה: הוא לא רק מפקד, אלא יוצר סביבה שבה הילד לומד לחשוב, לבחור, לנסות, לטעות ולחזור למשימה שוב.

אפילו פעולות יומיומיות הופכות לחלק מהחינוך.

הילדים לומדים להתלבש בעצמם, לשים לעצמם אוכל, להשתתף בארגון המרחב, לעזור זה לזה ולקבל החלטות פשוטות מגיל צעיר. עבור המבוגר זה עשוי להיראות כעניין קטן. עבור הילד זה הניסיון הראשון של אחריות על עצמו והשתתפות בחיים המשותפים.

במאמר Maariv נמנו המיומנויות המרכזיות שעליהן מבוסס המודל: סקרנות, יצירתיות, תקשורת, שיתוף פעולה, אמפתיה, תיאום, יכולת להתמודד עם שינויים, יכולת לבחור ולקבל החלטות.

במדינה שקטה, מיומנויות כאלה נקראות לעיתים קרובות מיומנויות העתיד.

באוקראינה בזמן מלחמה הן הופכות למיומנויות הישרדות, שיקום והתבגרות.

הקשר הישראלי: מי הם Early Starters International

הארגון הישראלי Early Starters International פועל בתחום הגיל הרך והחינוך לגיל הרך. בתיאור הפתוח של הארגון נאמר שהוא משתמש בניסיון הישראלי ביצירת תוכניות חינוכיות לילדים קטנים, מפתח שיטות שעוזרות לילדים לפתור בעיות, לשתף פעולה, ליצור, להפוך לעצמאיים ועמידים.

השתתפו:

רן כהן הרונוב
מייסד ומנכ”ל Early Starters International

יוליה חרומצ’נקו
מנהלת הפעולות במזרח אירופה בארגון הבינלאומי Early Starters International

זה הבהרה חשובה: הקשר הישראלי כאן לא מסתכם בייעוץ חד פעמי או בתמונה הומניטרית לדו”ח.

לאחר תחילת המלחמה המלאה, Early Starters עבדה עם ילדים ומשפחות אוקראינים, יצרה מרחבים בטוחים, עזרה לשמור על שגרה לילדים, תמיכה רגשית, פעילות יצירתית וגישה לחינוך לגיל הרך. הארגון מתאר את עצמו כמבנה חינוכי הומניטרי שעוזר לילדים קטנים במצבי חירום.

לקורא הישראלי זה מובן במיוחד.

ישראל חיה שנים רבות במציאות שבה ילדים יודעים מה זה חרדות, מרחבים מוגנים, הצורך לעבור במהירות מפחד לחיים רגילים וחזרה. במקרה האוקראיני, ההיקף שונה: שטח עצום, ערים הרוסות, מיליוני אנשים עקורים, התקפות רוסיות מתמידות על תשתיות אזרחיות. אבל השאלה הפדגוגית דומה: איך לשמור על הילד את הילדות, אם העולם סביבו הפסיק להיות בטוח?

כאן עולה המשמעות של שיתוף הפעולה הישראלי-אוקראיני.

לא ישראל “מלמדת את אוקראינה לחיות”, ולא אוקראינה פשוט מעתיקה מודל זר. מחנכים אוקראינים, רשויות מקומיות ומומחים ישראלים מחפשים יחד את צורת גן הילדים שמתאימה בדיוק לילדים שגדלים במציאות המלחמה האוקראינית.

לבוב, דניפרו ומזכר על עתיד גני הילדים

הפרויקט Future Kindergarten of Ukraine מאושר גם בחומרים של Early Starters International עצמה.

בפרסום של הארגון נאמר ש-Early Starters International, Early Starters Ukraine ומחלקת החינוך של מועצת העיר לבוב חתמו על מזכר הבנה לקידום Future Kindergarten of Ukraine. בהודעה מתואר הפרויקט כצעד לחינוך לגיל הרך בטוח, ממוקד אדם, יצירתי ועמיד גם בתנאי חוסר ודאות.

באותו הקשר מוזכרים לבוב ודניפרו. זה חשוב: מדובר לא רק על פלטפורמה פיילוט אחת, אלא על מודל שמתחיל לצאת מגבולות עיר אחת.

לפי נתוני Maariv, הפיילוט הראשון של “גן הילדים של עתיד אוקראינה” התחיל בלבוב ב-2024 וכלל 15 אשכולות גני ילדים עירוניים. לאחר מכן הפרויקט התחיל להתרחב לדניפרו, שם המודל מיושם בעוד 17 אשכולות גני ילדים.

חשוב לייחס את המספרים האלה דווקא ל-Maariv, כי בחומרים הפתוחים של משרד החינוך של אוקראינה, יוניסף ו-Early Starters מאושר באופן פומבי הפרויקט עצמו, הקשר עם לבוב ודניפרו, המזכר והשתתפות הארגון הישראלי, אבל הנתונים המדויקים על 15 ו-17 אשכולות נראים כרגע דווקא בפרסום של התקשורת הישראלית.

למאמר זה לא חולשה, אלא דיוק עריכתי נורמלי.

אפשר לכתוב בכנות: “לפי נתוני Maariv” — ואז לתת את המספרים.

הרפורמה הגדולה של החינוך לגיל הרך באוקראינה

הסיפור של “גן הילדים של עתיד אוקראינה” לא תלוי באוויר. הוא חופף עם טרנספורמציה רחבה יותר של החינוך לגיל הרך באוקראינה.

במאי 2025, יוניסף הודיע על מסגרת אסטרטגית חדשה לפיתוח החינוך לגיל הרך באוקראינה. עבודה זו קשורה ליוזמה First Steps Forward, שבה משתתפים משרד החינוך והמדע של אוקראינה, יוניסף, ממשלת פינלנד, הבנק העולמי, האיחוד האירופי, אונסק”ו ושותפים נוספים.

בדצמבר 2025, משרד החינוך והמדע של אוקראינה הודיע שהבנק העולמי מקצה 30 מיליון דולר לפיתוח החינוך לגיל הרך במסגרת First Steps Forward. המשרד כינה יוזמה זו כתוכנית הלאומית הראשונה שמעמידה את הגיל הרך במרכז הטרנספורמציה המורכבת של המגזר.

הכספים האלה אמורים לתמוך לא רק בשיפוץ מבנים. מדובר על ציוד מחדש ופתיחת מאות מיקומים לחינוך לגיל הרך, יצירת מרחבים בטוחים, ציוד מקלטים, הכשרת מחנכים ותמיכה בקהילות.

במרץ 2026, משרד החינוך של אוקראינה גם הודיע שהנציבות האירופית מקצה יותר מ-25 מיליון יורו ליצירת מרחבים בטוחים, נגישים ומודרניים במוסדות החינוך לגיל הרך. הכספים האלה אמורים ללכת לבטיחות, מודרניזציה, מקלטים לשימוש כפול, שיפוץ גני ילדים, נגישות ומרחבים חדשים ללמידה, משחק והתפתחות.

כלומר, אוקראינה מנסה לפתור שתי משימות בו זמנית.

הראשונה — בטיחות פיזית: מבנים, מקלטים, נגישות, שיקום תשתיות.

השנייה — תוכן החינוך: מה בדיוק קורה עם הילד בתוך גן הילדים, איך מדברים איתו, מה הוא לומד, איך הוא מתמודד עם לחץ, איך מתפתחת יכולתו לבטוח בעצמו ובאחרים.

“גן הילדים של עתיד אוקראינה” מתייחס דווקא למשימה השנייה, אבל בלעדיה הראשונה היא בלתי אפשרית. אי אפשר לדבר על חופש בחירה ויצירתיות אם לילד אין מרחב בטוח. אבל גם קירות לבד לא מספיקים אם בפנים נשמרת המערכת הישנה של פחד, פקודה וצייתנות פסיבית.

מה אומרת Early Starters: ילדים של מלחמה יהפכו למבוגרים בעוד עשרים שנה

אחד המשמעויות החשובות ביותר של הפרויקט נוסחה על ידי יוליה חרומצ’נקו, סגנית נשיא לידע וחדשנות ב-Early Starters International.

לדבריה, כאשר ילדים גדלים בתוך מלחמה, השאלה היא לא רק איך להגן עליהם היום. השאלה היא גם איך הם יהפכו למבוגרים בעוד עשרים שנה.

מחשבה זו מסבירה בצורה המדויקת ביותר מדוע החינוך לגיל הרך בזמן מלחמה לא ניתן להיחשב כנושא משני.

אם הילד גדל רק במצב של איסורים, פחד וצייתנות שקטה, המלחמה ממשיכה לעבוד בתוכו גם כאשר החרדה הקונקרטית כבר הסתיימה. אם הילד מקבל ניסיון של בחירה, אמפתיה, שיתוף פעולה, משחק, חקירה ועצמאות בטוחה, יש לו עוגן פנימי.

זה לא מבטל את הטראומה.

אבל זה עוזר לילד לא להפוך רק למוצר של הטראומה.

לכן במודל מושם כל כך הרבה דגש לא רק על ידע, אלא גם על מיומנויות: סקרנות, יצירתיות, תקשורת, אמפתיה, יכולת לקבל החלטות ולהתמודד עם שינויים.

עבור דור הילדים האוקראינים זה לא “מיומנויות רכות” מתוך מצגות. זה הבסיס לחיים העתידיים.

למה זה חשוב לישראל

לקהל הישראלי הסיפור הזה חשוב מכמה סיבות.

ראשית, הוא מראה צד אחר של הקשר בין ישראל לאוקראינה. בדרך כלל במרכז תשומת הלב נמצאים דיפלומטיה, נשק, ביטחון, סנקציות, פליטים, עמדת הממשלה או הצבעות בינלאומיות. כל זה חשוב, אבל יש גם רמה עמוקה יותר — עבודה עם ילדים, מחנכים, משפחות והדור הבא.

שנית, ישראל עצמה מבינה היטב שמלחמה פוגעת לא רק במבנים ובתשתיות. היא פוגעת בתחושת הביטחון של הילד. ביכולת להירדם בשקט. באמון בעולם. בביטחון שמחר יהיה דומה להיום.

לכן הניסיון הישראלי בגיל הרך, במרחבים בטוחים ובפדגוגיה של משבר יכול להיות מועיל לאוקראינה.

שלישית, זה סיפור על כוח רך שלעיתים קרובות לא מעריכים. עזרה לילדים לא נראית כל כך רועשת כמו חדשות צבאיות או שערוריות דיפלומטיות. אבל דווקא בגני הילדים נבנה דור שבעוד עשרים שנה יבנה את אוקראינה, יגדל את ילדיו, יקבל החלטות, יעבוד בקהילות, בתי ספר, אוניברסיטאות, עסקים ומדינה.

עבור נאנוווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency הנושא הזה חשוב גם כי הוא מראה: הקשר הישראלי-אוקראיני קיים לא רק ברמת הצהרות פוליטיות. הוא קיים שם, איפה שמומחים משתי המדינות חושבים יחד איך לעזור לילדים לא לאבד את העתיד בתוך המלחמה.

מהמורשת הסובייטית ללוגיקה האירופית של החינוך

הרפורמה האוקראינית של החינוך לגיל הרך יש לה עוד משמעות חשובה — ניתוק מהמורשת הסובייטית.

המודל הסובייטי לעיתים קרובות התייחס לילד כאובייקט של חינוך: צריך לבנות אותו, להרגיל אותו, להכין אותו, לשלב אותו במערכת. אינדיבידואליות, בחירה, מצב רגשי וזכות הילד לקצב משלו היו בדרך כלל משניים.

הלוגיקה האירופית המודרנית של החינוך לגיל הרך בנויה אחרת.

הילד נחשב כמשתתף פעיל בתהליך. הסביבה צריכה לעזור לו להתפתח, ולא רק לציית. המחנך צריך לראות לא “קבוצת ילדים”, אלא ילדים שונים עם צרכים שונים, קצבים, פחדים, תחומי עניין ודרכים לבטא את עצמם.

לאוקראינה זה חשוב במיוחד, כי המלחמה עם רוסיה — זו לא רק מלחמה על טריטוריה. זו מלחמה על הזכות לצאת מהלוגיקה האימפריאלית והפוסט-סובייטית, שבה האדם קיים עבור המערכת.

בגן הילדים זה נשמע מאוד פשוט: לילד יש זכות לבחור, לנסות, לשאול, לטעות, להתפשר ולהרגיש שהוא משתתף בחיים, ולא מבצע קטן של פקודות זרות.

לא רק מחסה, אלא גם משמעות

לגן הילדים האוקראיני היום צריך מחסה.

אבל מחסה אחד לא מספיק.

לילד צריך מקום שבו הוא יכול לשחק שוב. שבו מבוגר לא רק דורש משמעת, אלא גם עוזר לקרוא לרגשות בשם. שבו אפשר לבנות, לצייר, להתווכח, לבחור חומרים, להמציא פרויקטים, ללמוד לחכות, לשתף, לבקש עזרה ולעזור לאחרים.

אם המלחמה הורסת את הנורמליות, גן הילדים צריך לעזור לשקם את הנורמליות הזו.

לא באופן מלאכותי, לא דרך סיסמאות, אלא דרך פעולות יומיומיות חוזרות: ארוחת בוקר, משחק, שיחה, משימה משותפת, טיול, קריאה, בחירה, סדר, חזרה לרוגע לאחר דאגה.

בדיוק בזה החוזק של פרויקט “גן הילדים של עתיד אוקראינה”. הוא לא מבטיח לילדים שלום, שהמבוגרים עדיין לא יכולים להבטיח. אבל הוא מנסה לתת להם כישורים, שבעזרתם הם יוכלו לחיות, לגדול ולא לאבד קשר עם העתיד.

סיכום

רוסיה מנסה להשאיר את הילדים האוקראינים ללא ילדות נורמלית: ללא בית, ללא יציבות, ללא ביטחון, ללא סביבה מוכרת וללא ביטחון ביום המחר.

אוקראינה עונה לא רק עם הצבא, דיפלומטיה ושיקום תשתיות.

היא עונה גם ביצירת מוסדות חדשים – כולל שם, שבו העתיד מתחיל קודם כל: בגן הילדים.

“גן הילדים של עתיד אוקראינה” – זה לא רק שיטת חינוך. זו ניסיון להחזיר לילד את הזכות לבחור, לחקור, להתיידד, לטעות, לנסות שוב ולהאמין שהוא יכול להשפיע על העולם סביבו.

ההשתתפות הישראלית בסיפור הזה מראה שניסיון של מדינה שחיה ליד איום מתמיד יכול להיות מועיל לאוקראינה לא רק בתחום הביטחון, אלא גם בתחום הילדות המוקדמת.

למדינה שנלחמת על עתידה, זה לא דבר קטן.

זהו העתיד – רק בגיל הקטן ביותר.

…
הבמאי האוקראיני יעמוד בראש חבר השופטים של תחרות הקולנוע הישראלי בפסטיבל הקולנוע ה-43 בירושלים - 4 יולי 2026, 15:25, - Новости Израиля

סומי לאחר המכה של קאב: מרכז העיר, דם על האצבעות וחמישה שניצלו מתחת להריסות - 4 יולי 2026, 13:08, - Новости Израиля

“גן הילדים של עתיד אוקראינה”: כיצד הניסיון הישראלי יעזור לילדים אוקראינים לגדול בזמן המלחמה - 3 יולי 2026, 15:25, - Новости Израиля