הדו”ח של מזכ”ל האו”ם אנטוניו גוטרש, שהוצג לחברי מועצת הביטחון ב-28 במאי 2026, הפך עבור ישראל לא רק לעוד עימות עם הארגון הבינלאומי. לראשונה, כוחות הביטחון הישראליים נכללו ברשימה השנתית של מבנים שלפי גרסת האו”ם מעורבים באלימות מינית באזורי סכסוך מזוין.
כבר ב-29 במאי 2026, פרטי המסמך הפכו לאחת הנושאים הבולטים בסדר היום החדשותי של ישראל. הסיבה ברורה: ברשימה אחת עם חמאס, דאעש, צבאות סודן, סומליה ורוסיה, כעת נקראים צה”ל, שירות בתי הסוהר של ישראל – שב”ס, וכן יחידת המיוחדת של משמר הגבול ימ”מ.
עבור החברה הישראלית זהו נושא כואב ונפיץ. ישראל כמעט שלוש שנים דורשת מהעולם להכיר בפשעי המין של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ובאלימות שלאחר מכן נגד בני ערובה. כעת האו”ם יוצר תמונה שבה ההאשמות מופנות כבר כלפי המבנים הישראליים.
מה בדיוק טוען הדו”ח של האו”ם מ-28 במאי 2026
בדו”ח נאמר כי כוחות הביטחון הישראליים נושאים באחריות לפשעים מיניים נגד אסירים ועצורים פלסטינים. מחברי המסמך טוענים בנפרד כי בתוך המערכת השתרשה “תרבות של חוסר ענישה”, והאשמים לכאורה אינם מובאים לאחריות מלאה.
לפי נתוני האו”ם לשנת 2025, מבני זכויות האדם של הארגון אימתו 31 מקרים של אלימות מינית בגדה המערבית וברצועת עזה.
המקרים הללו מחולקים בזמן באופן לא שווה. 13 תקריות, לפי גרסת האו”ם, מתייחסות לשנת 2025. עוד 18 מקרים תועדו בתקופה 2023–2024, כלומר לאחר תחילת המלחמה שהחלה לאחר התקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023.
בין הנפגעים בדו”ח נקראים 14 גברים, 7 נשים, 9 בנים ו-1 ילדה. כמו כן נטען כי קורבנות היו עיתונאים פלסטינים ופעילי זכויות אדם.
אילו הפרות מתאר המסמך
האו”ם מתאר לא סוג אחד של אלימות, אלא שרשרת שלמה של פעולות: איומים בעלי אופי מיני, חשיפה כפויה, חיפושים פולשניים בלתי מוצדקים, גרימת פציעות, אונס קבוצתי וכן אונס באמצעות חפצים זרים.
במסמך מוזכרים גם מקרים של ירי באיברי המין.
עבור ישראל זו חלק קשה במיוחד של הדו”ח. ניסוחים כאלה יוצאים מיד מגבולות חקירה פנימית והופכים לחומר ללחץ פוליטי, משפטי ותקשורתי בינלאומי.
היכן, לפי גרסת האו”ם, התרחשו הפשעים
ברשימת המקומות שבהם, לפי טענת האו”ם, יכלו להתרחש הפשעים, נקראים בסיס צבאי סדה-טיימן, מתקן כליאה של חטיבת השטח “עציון” ותחנת משטרה גוש-עציון.
כמו כן מוזכרות בדו”ח בתי הכלא של שב”ס: מגידו, עופר, רמלה, השרון, שיטה, נפחא ודמון.
בנפרד נאמר על מחסומים ופעולות כוח בגדה המערבית. זו פרט חשוב: ההאשמות אינן מוגבלות רק למתקני כליאה סגורים. האו”ם למעשה טוען שהבעיה יכלה להופיע בנקודות שונות של מערכת המעצר, הבדיקות וההחזקה של פלסטינים.
מדוע סדה-טיימן הפך לסמל המרכזי של ההאשמות
אחד הפרקים המרכזיים בדו”ח היה מחנה סדה-טיימן. סביבו כבר לפני פרסום המסמך הנוכחי עלו האשמות קשות על התעללות בעצורים פלסטינים לאחר תחילת המלחמה.
מחברי הדו”ח מסתמכים על חקירה שבה, לטענתם, היו קיימות הקלטות וידאו, עדויות רפואיות ונתונים על פציעות רקטליות קשות. עם זאת, הפרקליטות, כפי שנאמר בחומר, לא כללה בכתב האישום סעיפים על אלימות מינית או אונס.
התאריך המרכזי כאן הוא מרץ 2026.
אז הופסקה לחלוטין התביעה הפלילית נגד החיילים בפרק זה. עבור ועדת החקירה העצמאית של האו”ם זה הפך לאחד הטיעונים המרכזיים לטובת התזה על “תרבות של חוסר ענישה”.
עבור ישראל המצב נראה אחרת. בירושלים מדגישים באופן מסורתי שהצבא והמבנים הממשלתיים פועלים בתנאי מלחמה נגד ארגון טרור, והחלטות משפטיות צריכות להתקבל על בסיס ראיות ולא על פי לחץ בינלאומי.
אבל כאן מתחיל הקונפליקט המרכזי של הפרשנויות. האו”ם מדבר על בעיה מערכתית. ישראל מדברת על ניסיון ליצור סימטריה שקרית בין צבא מדינה לטרוריסטים.
כיצד משתלב בדו”ח זה הדו”ח של “בצלם” מינואר 2026
בינואר 2026 פרסמה ארגון זכויות האדם הישראלי “בצלם” עדכון למחקר הגדול שלה מיולי 2024 “ברוכים הבאים לגיהנום”. דו”ח זה עסק במצבם של אסירים פלסטינים בבתי הכלא הישראליים ובמתקני הכליאה הצבאיים מאוקטובר 2023 ועד תחילת ינואר 2026.
המסקנה המרכזית של פעילי זכויות האדם הייתה קשה ביותר: הם טענו שמוסדות הכליאה האזרחיים והצבאיים של ישראל הפכו ל”רשת מחנות עינויים”.
בדו”ח דובר על מקרי מוות של אסירים, חקירות קשות, רשלנות רפואית, מניעת מים, תזונה לקויה, מגפת גרדת, אזיקים מפלסטיק הדוקים ומקרים של פציעות קשות שלטענת פעילי זכויות האדם לעיתים הובילו לקטיעות.
באמצע הסיפור הזה חשוב לראות לא רק את השערורייה הדיפלומטית, אלא גם את ההקשר הפנימי הישראלי. נאנוווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency בוחנת נושאים כאלה דווקא דרך המסגרת המורכבת הזו: פשעי חמאס ב-7 באוקטובר 2023 לא יכולים להימחק, אך גם ההאשמות כלפי המבנים הממשלתיים של ישראל לא ניתן לצמצם רק לסיסמאות והאשמות הדדיות.
תגובת ישראל: ויכוח לא רק על עובדות, אלא גם על המסגרת המוסרית
ירושלים הרשמית הגיבה בחריפות. משרד החוץ של ישראל הצהיר כי פעולות מזכ”ל האו”ם הן “ניסיון ציני” ליצור סימטריה שקרית ומלאכותית בין פעולות צבא מדינה לגיטימי לבין זוועות מיניות מתועדות של טרוריסטי חמאס.
זהו הטיעון המרכזי של ישראל.
מנקודת המבט של הצד הישראלי, הכללת צה”ל, שב”ס וימ”מ ברשימה אחת עם חמאס ודאעש הורסת את הגבול המוסרי בין מדינה שנלחמת לאחר הטבח הגדול ביותר ביהודים מאז השואה לבין תנועה טרוריסטית שב-7 באוקטובר 2023 הרגה, אנסה, חטפה והתעללה באזרחים.
האו”ם, מצדו, בונה את המסמך על פי לוגיקה אחרת. שם מדובר לא על השוואת אידיאולוגיות, מטרות או טבע הצדדים, אלא על קטגוריית הפשעים – אלימות מינית בתנאי סכסוך מזוין.
לכן הוויכוח סביב הדו”ח כל כך חריף. ישראל רואה בו התקפה פוליטית וניסיון להשוות את הקורבן לטרוריסט. האו”ם טוען שהוא מתעד הפרות ספציפיות, ללא קשר למי שביצע אותן.
ינואר 2025: מדוע בוטל הביקור של פרמילה פטן
בדו”ח מוזכרת גם תאריך חשוב נוסף – ינואר 2025. אז בוטל הביקור החוזר של הנציגה המיוחדת של מזכ”ל האו”ם פרמילה פטן.
זו לא דמות מקרית בסיפור הזה. בעבר פטן השתתפה בהכנת דו”ח מפתח שבו הוכרו עובדות של אלימות מינית מצד חמאס ב-7 באוקטובר 2023. לאחר מכן היא תכננה להמשיך בחקירה, כולל נושא הטיפול בעצורים פלסטינים.
עם זאת, הרשויות הישראליות, לפי הנתונים המוצגים, לא העניקו לה גישה למתקני הכליאה של פלסטינים.
עבור ישראל, סירוב כזה יכול היה להיות חלק ממדיניות של חוסר אמון במבני האו”ם, שבירושלים מאשימים מזמן בהטיה. עבור האו”ם זה הפך למכשול לחקירה ולעוד טיעון לטובת המסקנה על סגירות המערכת.
מה משמעות הקפאת הקשרים עם גוטרש
לאחר הופעת הדלפות ראשונות במשאבים ישראליים ynet ו-The Jerusalem Post, התגובה של ירושלים הגיעה במהירות. הנציג הקבוע של ישראל באו”ם דני דנון יחד עם משרד החוץ הודיעו על הקפאה מוחלטת של הקשרים עם אנטוניו גוטרש.
הצד הישראלי הבהיר כי הקשרים הרשמיים עם מבני המזכ”ל יושעו עד לסיום כהונתו ומינוי ראש חדש לאו”ם.
זה כבר לא רק שערורייה מידע. זהו קרע דיפלומטי בתוך יחסים שכבר היו קשים בין ישראל לאו”ם.
שכבה נפרדת של הבעיה – הנתונים על מספר הפלסטינים בבתי הכלא הישראליים. לפי המידע המובא בחומר, למרות שחרורם של 1968 פלסטינים במסגרת העסקה של אוקטובר עם חמאס, בבתי הכלא הישראליים נותרו למעלה מ-9000 איש. כ-4000 מהם מוחזקים במעצר מנהלי ללא הגשת כתבי אישום.
המספרים הללו מגבירים את העניין הבינלאומי בנושא בתי הכלא והמתקנים.
ככל שהמערכת סגורה יותר, כך גובר החשד של מבני זכויות האדם. ככל שהדו”חות של האו”ם נשמעים קשים יותר, כך ישראל מגיבה בחריפות יותר, מזכירה את חמאס, 7 באוקטובר, בני הערובה וההטיה רבת השנים של הארגונים הבינלאומיים.
המסקנה הסופית כאן לא נעימה לכל הצדדים. ישראל מצאה את עצמה במצב שבו היא נאלצת להגן על צבאה, להתווכח עם האו”ם, להשיב על האשמות על בתי הכלא ולא לאפשר לעולם לשכוח את פשעי המין של חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
דו”ח מ-28 במאי 2026 חשוב בדיוק בגלל זה. הוא הפך לא רק לעוד מסמך של ארגון בינלאומי, אלא לחלק ממלחמה גדולה על המסגרת המוסרית: מי זכאי לדבר בשם החוק, היכן עובר הגבול בין הגנה עצמית לשימוש לרעה בכוח, ומדוע גם במלחמה נגד טרוריסטים מערכת מדינה לא יכולה להרשות לעצמה לאבד אחריות.
…
רוסיה הרגה כבר לפחות 707 ילדים אוקראינים: 4 ביוני – יום הזיכרון לילדים שנהרגו כתוצאה מהתוקפנות המזוינת של הפדרציה הרוסית - 4 יוני 2026, 20:21,
- Новости Израиля
שמו של חסיד אומות העולם גנריך אוסטשבסקי מונצח באודסה - 4 יוני 2026, 20:21,
- Новости Израиля
מגן אוקראינה היהודי צבי הירש מאודסה מת בקרב על אוקראינה – הוא חלם על מסעדה, אך בחר בחזית - 4 יוני 2026, 20:21,
- Новости Израиля