אוקראינה ופולין פתחו בשיחה היסטורית חדשה ללא המונופול הרוסי

6–8 במאי 2026 בבאראנוב-סאנדומירסקי, במחוז פודקרפאטי בפולין, התקיים הקונגרס ההיסטורי הפולני-אוקראיני – מפגש בן שלושה ימים של כ-100 חוקרים מאוקראינה ופולין. המקום היה מתחם הטירה-ארמון בבאראנוב-סאנדומירסקי, והארגונים היו המכון האוקראיני לזיכרון לאומי ומרכז מרושבסקי.

לאוקראינה ולפולין האירוע הזה היה לא רק כנס אקדמי. לראשונה ברמה כזו התכנסו היסטוריונים משתי המדינות כדי לדבר באופן שיטתי על יותר מאלף שנות היסטוריה משותפת, מורכבת ולעיתים קרובות כואבת – מימי הביניים ועד המאה ה-20 והמלחמה המודרנית.

מדוע הקונגרס הזה הפך להיסטורי

החדשות העיקריות כאן אינן רק במספר המשתתפים ולא רק בשלושת ימי הדיונים. חשוב יותר: אוקראינה ופולין החלו בשיחה על העבר בפורמט שבו נושאים מורכבים אינם מטואטאים מתחת לשטיח, אך גם אינם הופכים לנשק פוליטי.

בקונגרס הוכרזו תשע מושבים לדיון. הנושאים כיסו תקופה היסטורית רחבה – מהתקופה הרוסית הקדומה והקשרים הפולניים-אוקראיניים ועד לאירועים הטראומטיים של המאה ה-20, שהיו במשך עשורים מקור לטענות הדדיות, מניפולציות ולחץ חיצוני.

לקהל הישראלי זה מובן במיוחד. הזיכרון ההיסטורי בישראל אינו פרק מופשט בספר לימוד, אלא חלק מהפוליטיקה, הביטחון, הזהות והיחסים בין העמים. לכן הניסיון האוקראיני-פולני לדבר על העבר באופן מקצועי, ללא צעקות וללא דיקטטורה אימפריאלית, יש לו משמעות הרבה מעבר לוורשה ולקייב.

רוסיה ללא מונופול רוסי: שינוי חשוב בשדה האקדמי

אחד המשמעויות הבולטות ביותר של הקונגרס היה הדיון על רוסיה. לראשונה התקיים דיון בינלאומי בנושא זה ללא המונופול הרוסי הרגיל על פרשנות ההיסטוריה של מזרח אירופה הקדומה.

היסטוריונים אוקראינים ופולנים בחנו את רוסיה בהקשר של מדינתיות אוקראינית מימי הביניים, ולא כ’מבוא’ לגרסה האימפריאלית הרוסית של העבר. כאן עוברת קו חשוב: מדובר לא במאבק סמלי על מילים, אלא בזכות העמים להסביר את ההיסטוריה שלהם בעצמם על בסיס מקורות, ולא על פי תכניות הקרמלין.

מדוע זה חשוב עכשיו

רוסיה השתמשה בהיסטוריה ככלי לחץ במשך שנים רבות. דרך ספרי לימוד, תאריכים זיכרוניים, עלילות כנסייתיות, סרטים והצהרות דיפלומטיות, מוסקבה ניסתה לכפות על השכנים מסגרת אחת: כל מה שחשוב באזור צריך לכאורה להיות מוסבר דרך המרכז הרוסי.

הקונגרס האוקראיני-פולני מראה את ההפך. ההיסטוריה של מזרח אירופה יכולה להידון ללא ‘רישיון’ רוסי, ללא מתווך אימפריאלי וללא זכות מוסקבה לקבוע מי יש לו קול ומי צריך לשתוק.

לישראל הניסיון הזה גם חשוב. כאשר מדינה חיה ליד אויבים שמסלפים את העבר למען תוקפנות עתידית, שאלת האמת ההיסטורית הופכת לאסטרטגית ולא למוזיאונית.

המאה ה-20 המורכבת: השיחה החלה, וזה כבר תוצאה

הנושאים הרגישים ביותר, כצפוי, היו נושאי המאה ה-20. הזיכרון ההיסטורי הפולני-אוקראיני כולל דפים שלא ניתן לשכתב בהצהרה אחת ולא ניתן לסגור בכנס אחד.

אבל דווקא בגלל זה משמעות הקונגרס חורגת מגבולות האקדמיה. המשתתפים לא עשו רושם שאין שאלות שנויות במחלוקת. להפך, הם החלו לדון בהן בפורמט מקצועי – עם מקורות, טיעונים, אתיקה מדעית והבנה של אחריות פוליטית.

NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency מציינת בהקשר זה פרט חשוב: עבור אוקראינה, פולין וישראל, הזיכרון של המאה ה-20 הוא לא רק העבר. זהו מרחב שבו נקבע אם חברות יוכלו להתנגד לתעמולה, לאנטישמיות, למיתוסים אימפריאליים ולניסיונות לחלק שוב את העמים ל’ראשיים’ ו’משניים’.

מה אורגן והיכן זה התקיים

הקונגרס התקיים ב-6–8 במאי 2026 בעיר הפולנית באראנוב-סאנדומירסקי. מקורות רשמיים פולניים מבהירים שהמפגש החל במתחם הטירה-ארמון בבאראנוב-סאנדומירסקי ואסף כ-100 חוקרים משתי המדינות.

משרד החוץ האוקראיני גם דיווח שהשידור של האירוע היה זמין באינטרנט בערוצי היוטיוב של מרכז מרושבסקי והמכון האוקראיני לזיכרון לאומי.

הארגונים היו מרכז מרושבסקי והמכון האוקראיני לזיכרון לאומי. זהו קשר חשוב: מוסד פולני העוסק בדיאלוג במזרח אירופה ומבנה אוקראיני האחראי על מדיניות הזיכרון הלאומי, למעשה יצרו פלטפורמה שבה שיחה מדעית יכולה להפוך לבסיס ליחסים בוגרים יותר בין החברות.

מדוע ניתן לקרוא לזה ניצחון

המילה ‘ניצחון’ כאן אינה נראית כהגזמה, אם מבינים אותה נכון. זה לא ניצחון של צד אחד על השני. זהו ניצחון של שיחה מקצועית על תעמולה.

אוקראינה ופולין לא פתרו את כל המחלוקות ההיסטוריות בשלושה ימים. זה לא קורה. אבל הם עשו צעד שהחברה חיכתה לו שנים: הם החלו לדון בנושאים כואבים לא דרך האשמות הדדיות, אלא דרך עבודה משותפת של היסטוריונים.

בתנאי מלחמה זה חשוב במיוחד. אוקראינה מגנה לא רק על שטח, אלא גם על הזכות להיסטוריה שלה. פולין, מצידה, מראה נכונות לדבר עם אוקראינה כשותפה עצמאית, ולא דרך סטריאוטיפים ישנים או תרחישים חיצוניים.

לישראל יש כאן לקח מובן. כאשר ההיסטוריה הופכת לחלק מהמאבק על העתיד, שתיקה כמעט תמיד פועלת לטובת מי שלוחץ חזק יותר, צועק חזק יותר ומממן טוב יותר מיתוסים. לכן כנסים כאלה חשובים לא רק לארכיונים ולאוניברסיטאות. הם עוזרים לחברות לבנות חסינות נגד שקרים.

הקונגרס ההיסטורי הפולני-אוקראיני בבאראנוב-סאנדומירסקי היה תחילתו של תהליך גדול. את תוצאותיו לא ניתן למדוד בהחלטה אחת או בכותרת אחת.

אבל אם אחרי 6–8 במאי 2026 היסטוריונים אוקראינים ופולנים קיבלו פלטפורמה יציבה לשיחה כנה, אז דלת חשובה באמת נפתחה.


רוסיה הרגה כבר לפחות 707 ילדים אוקראינים: 4 ביוני – יום הזיכרון לילדים שנהרגו כתוצאה מהתוקפנות המזוינת של הפדרציה הרוסית - 4 יוני 2026, 20:21, - Новости Израиля

שמו של חסיד אומות העולם גנריך אוסטשבסקי מונצח באודסה - 4 יוני 2026, 20:21, - Новости Израиля

מגן אוקראינה היהודי צבי הירש מאודסה מת בקרב על אוקראינה – הוא חלם על מסעדה, אך בחר בחזית - 4 יוני 2026, 20:21, - Новости Израиля