ב-21 במאי 2026 התקיים בקייב פורום כלל-אוקראיני של מיעוטים לאומיים, קהילות לאומיות ועמים ילידים של אוקראינה. האירוע נערך לכבוד יום ההסכמה הבין-לאומית והמגוון התרבותי ואסף יותר מ-600 משתתפים מאזורים שונים במדינה.
הפורום לא היה רק מפגש רשמי עם נאומים ותוכנית תרבותית. בתנאי המלחמה הוא הפך לשיחה גדולה על כך שאוקראינה המודרנית לא נשענת על קו אתני או לשוני אחד, אלא על אחריות אזרחית משותפת של אנשים עם שורשים שונים, מסורות שונות והיסטוריה שונה.
בין המשתתפים היו אוקראינים, טטרים קרימיים, בולגרים, יוונים, רומנים, פולנים, יהודים, הונגרים, גרמנים, ארמנים, אזרים, גאגאוזים, קראים, קוריאנים, רומא, גאורגים, צ’כים ונציגים של קהילות לאומיות ועמים ילידים רבים אחרים של אוקראינה. בהודעות נפרדות של הפורום הוזכרו גם רוסים כאחת הקהילות הלאומיות של אוקראינה, מה שחשוב להפריד מהמדינה התוקפנית רוסיה וממדיניות המלחמה שלה.
מקום מיוחד בפורום תפסו מנהיגים דתיים.
באירוע השתתפו נציגים של קונפיות שונות, כולל הקהילה היהודית. הרב הקייבי אברהם בלייך הודיע כי היה לו כבוד גדול להשתתף בפורום כחלק ממועצת הכנסיות והארגונים הדתיים של אוקראינה. במהלך האירוע הוא קרא תפילה עבור אוקראינה – לשלום, הגנה, ניצחון מהיר וסיום המלחמה.
אברהם בלייך – רב קייבי, ראש הקהילה היהודית ‘אורח חיים’. בשנים האחרונות הוא משתתף באופן ניכר בחיים הציבוריים של הקהילה היהודית בקייב ובאירועים בין-דתיים הקשורים לתמיכה באוקראינה בזמן המלחמה. הוא בנו של הרב יעקב-דוב בלייך – אחד המנהיגים הדתיים היהודיים הידועים ביותר באוקראינה. יעקב-דוב בלייך קיבל הסמכה רבנית בסביבה אורתודוקסית, והדפים הרשמיים של מועצת הכנסיות והארגונים הדתיים של אוקראינה מציינים אותו כרב הראשי של קייב ואוקראינה ונשיא איחוד הארגונים הדתיים היהודיים של אוקראינה.
״גרעינים שונים בכפות הידיים – אבל אביב אחד בלבבות״
הפורום התקיים תחת הסיסמה הסמלית: ״Різні зерна в долонях — та одна весна в серцях״. בתרגום זה ניתן להעביר כך: ״גרעינים שונים בכפות הידיים – אבל אביב אחד בלבבות״.
הביטוי הזה העביר היטב את האווירה של כל היום. לא דובר רק על המגוון התרבותי כחלון ראווה יפה. הרעיון המרכזי היה עמוק יותר: עמים שונים של אוקראינה חווים את המלחמה יחד, מאבדים יחד, עוזרים, משרתים, מתנדבים, מתפללים וממשיכים לבנות את עתיד המדינה.
הפורום התחיל בגן ההסכמה הלאומית. האורחים עלו לאורך שדרת הזיכרון, עברו דרך גאיבקי האביב, קיבלו חבילות עם זרעים ‘אוקראינה פורחת’ ותגים סמליים עם זרעי עשבים. זה היה תזכורת למחשבה פשוטה אך חזקה: העתיד מתחיל מגרעין קטן שאנשים מגדלים יחד.
בתמונה זו היה הרבה מהמציאות הצבאית האוקראינית. המדינה שרוסיה מנסה להרוס בטילים, כיבוש, גירושים ותעמולה, ממשיכה לשתול עצים, ליצור מסורות חדשות, לאסוף יחד קהילות ולדבר על החיים לאחר הניצחון.
רבנים, תפילה והקהילה היהודית של אוקראינה
אחד הרגעים החזקים ביותר של הפורום היה תפילה בין-דתית עבור אוקראינה. נציגים של דתות שונות – נוצרים, מוסלמים, הקהילה היהודית – התפללו יחד לשלום, לאנשים, למגינים ולמדינה.
דווקא כאן השתתפותו של הרב אברהם בלייך הייתה חשובה במיוחד. הוא הופיע לא כצופה חיצוני, אלא כחלק מהמרחב הדתי והציבורי האוקראיני. תפילתו עבור אוקראינה נשמעה לצד תפילות נציגים של קונפיות אחרות, וזה העניק לפורום כוח מוסרי מיוחד.
בהודעתו הדגיש הרב בלייך כי היה לו ערך לראות לידו מנהיגים דתיים מקהילות וקונפיות שונות. לדבריו, מפגשים כאלה מזכירים עד כמה חשוב להישאר מאוחדים ולתמוך זה בזה בזמנים קשים.
לקהל הישראלי יש לפרק זה משמעות נפרדת. הקהילה היהודית של אוקראינה היום לא קיימת בצד מהמלחמה. היא חיה בתוך המציאות האוקראינית: תחת אזעקות אוויר, בין פינוי, אובדן, עזרה מתנדבת, תפילות, עבודת קהילות ותמיכה באנשים הזקוקים להגנה.
НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency מציינת: השתתפות רבנים בפורום כזה שוברת את הסכמות התעמולה הרגילות שרוסיה ניסתה במשך שנים למנף בנושא אוקראינה, ההיסטוריה היהודית והזיכרון מהעבר. התמונה האמיתית שונה לחלוטין: מנהיגים דתיים יהודים באוקראינה מתפללים בגלוי עבור המדינה, עבור הגנתה ועבור ניצחון על התוקפן.
למה זה חשוב דווקא עכשיו
המלחמה שינתה את המשמעות של אירועים ציבוריים רבים.
בעבר ניתן היה לראות את הפורום של הקהילות הלאומיות כאירוע תרבותי, שבו עמים שונים מציגים את שיריהם, מטבחיהם, תלבושותיהם ומסורותיהם. היום כל זה נשאר, אבל קיבל משקל אחר.
כאשר על במה אחת נפגשים חיילים, מתנדבים, דיפלומטים, נציגי המדינה, מנהיגי נוער, אנשי דת וקהילות לאומיות, מדובר כבר לא רק על תרבות. מדובר על מי שמחזיק יחד את המדינה בתקופה הקשה ביותר של ההיסטוריה המודרנית שלה.
בפורום נשמעו סיפורים אישיים של חיילים ממוצאים שונים, שמגנים היום על אוקראינה. הם דיברו על אחווה, בית, תמיכה, על איך המלחמה מקרבת אנשים זה לזה ומאלצת להסתכל אחרת על המושג של מדינה משותפת.
זה חשוב גם לאוקראינה, וגם לישראל. אוקראינה מראה שכוחה לא באחידות, אלא ביכולת של אנשים שונים להיות יחד. הקהל הישראלי מבין היטב שחברה רב-לשונית ורב-תרבותית בזמן מלחמה יכולה להיות חזקה רק כאשר יש לה תחושת גורל משותפת.
גן ההסכמה הבין-לאומית, זיכרון ותרבות תחת כיפת השמיים
הסמל המרכזי של הפורום היה גן ההסכמה הבין-לאומית. המרחב הזה הוקם בשנה שעברה במהלך ציון רשמי ראשון של יום ההסכמה הבין-לאומית והמגוון התרבותי. בשנת 2026 המשתתפים המשיכו את המסורת ושתלו יחד עצים חדשים.
המחווה הזו הייתה מובנת ללא הסברים ארוכים.
קהילות שונות שתלו עצים כסימן לאדמה משותפת, שורשים משותפים ועתיד משותף של אוקראינה. בתנאי המלחמה סמליות כזו נשמעת חזקה מהרגיל: בעוד רוסיה מביאה הרס, אוקראינה מדגימה שתילת חיים.
סמל נפרד של היום היה עץ זיכרון בוקוביני, שהובא על ידי נציגי הקהילה הרומנית. על ענפיו היה לחם – סימן לזיכרון, בית, חום אנושי והכרת תודה לאלה שמגנים היום על אוקראינה.
במהלך היום עבדו בפורום מיקומים לאומיים, שבהם הוצגו מסורות תרבותיות, אמנות ומטבחים של עמים שונים. נשמעו מנגינות אוקראיניות, בולגריות, יהודיות, גאורגיות, פולניות, קוריאניות, גאגאוזיות, צ’כיות, ארמניות, גרמניות, טטריות קרימיות, יווניות ומולדוביות.
במבט ראשון, שירים, ריקודים ומאכלים לאומיים עשויים להיראות כחלק חגיגי של התוכנית. אבל בזה הייתה עוצמת הפורום: אנשים הכירו לא רק דרך נאומים רשמיים, אלא גם דרך טעם, מוזיקה, אירוח, שיחות ונוכחות משותפת.
מי השתתף בפורום
בפורום השתתפו נציגי השלטון, ארגונים ציבוריים, הקורפוס הדיפלומטי, קהילות לאומיות ועמים ילידים של אוקראינה.
בין המשתתפים נמנו ראש שירות המדינה של אוקראינה למדיניות אתנית וחופש המצפון ויקטור ילנסקי, סגן ראשון ליו”ר הפרלמנט של אוקראינה אלכסנדר קורניינקו, הממונה על הגנת השפה המדינית ילנה איוונובסקיה, הממונה על זכויות האדם של הפרלמנט של אוקראינה דמיטרי לובינץ, ראש המג’ליס של העם הטטרי הקרימי רפאט צ’ובארוב, נציגת הנשיא של אוקראינה ברפובליקה האוטונומית של קרים אולגה קורישקו, חברי פרלמנט טמילה טאשבה, יוליה גרישינה ואנטון קיסה.
אבל, כפי שהמשתתפים ציינו, העיקר ביום הזה לא היו התפקידים והסטטוסים. העיקר היה תחושת התמיכה האנושית החיה – ללא מרחק, ללא רשמיות קרה, עם הרבה מפגשים, שיחות וסיפורים אישיים.
הפורום כתשובה לתעמולה הרוסית
הפורום הזה היה תשובה חשובה לאחד המיתוסים המרכזיים של התעמולה הרוסית.
מוסקבה מנסה במשך שנים להציג את אוקראינה כמדינה שבה קהילות שונות כביכול לא יכולות לחיות יחד, שבה קיים קונפליקט זהויות מלאכותי ושבה המדינה כביכול לא מסוגלת לאחד אנשים.
אבל המציאות שהוצגה בקייב נראית אחרת. אוקראינה היום אוספת במרחב אחד טטרים קרימיים, יהודים, רומא, ארמנים, פולנים, רומנים, בולגרים, קוריאנים, גאורגים, גרמנים, גאגאוזים, צ’כים וקהילות רבות אחרות. הם לא רק מציגים תרבות. הם משתתפים במלחמה, מתנדבים, מגנים על המדינה, מתפללים לניצחון ומדברים על העתיד לאחר שחרור השטחים הכבושים.
סיום הפורום היה סמלי במיוחד. מתנדבים עלו על הבמה עם זרעי פרחים ודיברו על כך שהפרחים האלה ינבטו לאחר הניצחון – בחארקובשצ’ינה, דונבאס, חרסונשצ’ינה, בבסרביה, בזקרפטיה, בפולסיה ובקרים החופשי.
בביטוי הזה הייתה כל הלוגיקה של האירוע. הפורום לא היה על העבר ולא רק על ההתנגדות של היום. הוא היה על העתיד של אוקראינה כמדינה של שורשים שונים, קולות שונים ובית משותף.
עבור הקהילה היהודית של אוקראינה, השתתפות באירוע כזה היא עוד אישור לתפקידה החי בהיסטוריה האוקראינית ממש עכשיו. עבור ישראל – סיבה להסתכל על אוקראינה לא דרך סטריאוטיפים ישנים, אלא דרך התמונה האמיתית של המלחמה, הסולידריות והאחריות.
בקייב ב-21 במאי רבנים התפללו עבור אוקראינה יחד עם נציגים של דתות אחרות. קהילות לאומיות שתלו עצים, זכרו את המגינים, דיברו על בית, שרו את שיריהם וחלקו לחם. בזמן מלחמה זה כבר לא רק מחווה תרבותית. זו הצהרה שאוקראינה נשארת מדינה שבה עמים שונים יכולים להיות יחד – לא רק בחגיגה, אלא גם במאבק על החיים.
…
רוסיה הרגה כבר לפחות 707 ילדים אוקראינים: 4 ביוני – יום הזיכרון לילדים שנהרגו כתוצאה מהתוקפנות המזוינת של הפדרציה הרוסית - 4 יוני 2026, 20:21,
- Новости Израиля
שמו של חסיד אומות העולם גנריך אוסטשבסקי מונצח באודסה - 4 יוני 2026, 20:21,
- Новости Израиля
מגן אוקראינה היהודי צבי הירש מאודסה מת בקרב על אוקראינה – הוא חלם על מסעדה, אך בחר בחזית - 4 יוני 2026, 20:21,
- Новости Израиля